עע"מ 10894/08 דג'אן נ' שר הפנים

תאריך: 29.12.09

עובדות: המערער הוא בן למשפחה יהודית אתיופית, שקיבל אזרחות ישראלית משופ שהתחזה ליהודי. לאחר שהסתבר שהוא השיג את אזרחותו במרמה, הוא הגיש בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים. בקשתו נדונה על ידי הוועדה הבין-משרדית חמש פעמים, שדחתה בכל פעם את הבקשה. המערער טוען כי סייע ליהודים אתיופים לחצות את סודן בדרכם לישראל, בעוד שהמדינה טוענת כי בידיה עדויות, לפיהן המערער השתייך לכנופיה, שתקפה ושדדה יהודים בדרכם מאתיופיה לישראל.

נפסק: בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המערער, וקבע כי הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומאניטריים בחנה באופן מעמיק את טענותיו של המערער, והחלטתה לפיה לא עלה בידיו להוכיח את הטענות בעניין סיוע ליהודים בדרכם מאתיופיה לישראל היא החלטה סבירה שאינה מצדיקה התערבות של בית המשפט.

http://elyon1.court.gov.il/files/08/940/108/t08/08108940.t08.htm

עת"מ (ת"א) 2054/07 אופרה נ' משרד הפנים

מועד פרסום: 29.12.2009

עובדות: העותר, אזרח ניגריה, הגיש בקשה למקלט שנדחתה על יסוד המלצת נציבות האו"ם לפליטים. בעתירתו הוא מבקש כי הועדה המייעצת לענייני פליטים תשוב ותדון בעניינו תוך מתן תשובה מפורטת ומנומקת, ולחלופין כי יפורסם נוהל עבודה של הוועדה, יימסר לו פרוטוקול הדיון בעניינו בוועדה ותימסר לו המלצת הוועדה לשר הפנים.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה. לאחר שפורטו בפני בית המשפט ובפני העותר שמות חברי הוועדה והמלצותיהם ולאחר שהוצג הנוהל הקיים לעבודתה של הוועדה, בית המשפט קבע כי הנציבות היא גוף מקצועי ומהימן שראוי שיבחן בקשות מקלט ודחה את הטענה לפיה הוועדה המייעצת משמשת כחותמת גומי בלבד להמלצתה של הנציבות. בית המשפט אף דחה את הבקשה לקבל את פרוטוקול הדיון בוועדה על מנת שכל חבר וועדה יוכל להביע את עמדתו בחופשיות.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/A7388B4882254C26422575390002E59B/$FILE/301E9693782D02A24225751900311A84.html?OpenElement

בג"ץ 9147/08 פלוני נ' שר הפנים

תאריך: 28.12.09

עובדות: העותר הוא תושב קבע בישראל העותר לקבלת אזרחות. לטענתו, הובטח לאביו, תושב השטחים שסייע לכוחות הביטחון הישראליים, כי תינתן לו ולבני משפחתו אזחות. לטענת המדינה לא ניתנה הבטחה כזו. סירוב המדינה להעניק לעותר אזרחות מבוסס גם על הרשעתו פעמיים בעבירה של העסקת שוהים שלא כדין ועל טענת המדינה כי מרכז חייו הוא בשטחים הכבושים.

נפסק:בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי לא הוכח כי במסגרת ההסכם עם אביו של העותר הובטחה אזרחות לו ולבני משפחתו. עוד נפסק, כי סעיף 9(א)(4) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, המתיר לשר הפנים להעניק אזרחות למי שפעל לקידום ביטחון מדינת ישראל, מותיר את הענקת האזרחות לשיקול דעתו של משרד הפנים. נקבע כי מי שמבקש לקבל אזרחות צריך לבוא כשהוא אינו נושא עמו צקלון של עבר פלילי, וכי עבירות הנוגעות להעסקת שוהים שלא כדין הן עבירות חמורות, נוכח מעורבותו של חלק קטן מהם בפעילות טרור.

http://elyon1.court.gov.il/files/08/470/091/t06/08091470.t06.htm

עת"מ (י-ם) 705/07 מארי לוז רומרו מוסקרה נ' שר הפנים, פסק דין מיום 21.12.2009

עובדות: העותרים הם אזרחית קולומביה ושני ילדיה הקטינים. ילדיה הקטינים הם בעלי אזרחות ישראלית היות שאביהם, שאינו נמצא היום במערכת יחסים עם האם, הוא אזרח ישראל. משרד הפנים דחה את בקשת האם לקבל מעמד בישראל וזאת מן הטעם שמעולם לא החלה בהליך המדורג להסדרת מעמדה מכוח היותה בעבר בת זוג של ישראלי.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים קיבל את העתירה והורה למשרד הפנים להסדיר את מעמדה של האם. בית המשפט קבע כי בעת קבלת טענות מן הסוג האמור שיקול טובת הילד הוא שיקול על ששיקולים אחרים הם משניים ביחס אליו, כי במקרה זה משרד הפנים לא נימק ולא פירט איזה משקל ניתן לתסקיר פקיד הסעד שהוצג בפני הוועדה הבין-משרדית, אם בכלל, וכי התסקיר מעלה כי טובתם של הקטינים תפגע משמעותית אם אמם תגורש מישראל.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/BA034FE06A08503E422576930061D7A3/$FILE/B3767744476AEB644225768B0039DBE1.html?OpenElement

בר"ם 7267/09 סומיילי עבדולאי נ' משר ד הפנים

עובדות: המערער הוא אזרח ניז'ר, מדינה לה אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, שנכנס לישראל ללא היתר, עבד בה, ולאחר מכן נעצר והושם במשמורת, בה הוא שוהה למעלה משנה וחצי. בית הדין לביקורת משמורת סירב לשחררו, אולם בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע קבע כי יש לשחררו בתנאים, בהם הפקדה של 30,000 ₪ במזומן, שהייה ב"מעצר בית" והתייצבות יומית במשטרה. נוכח העדר אפשרות להפקיד את הסכום האמור, המערער נותר במעצר למרות פסק הדין שהורה על שחרורו.

נפסק: בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור. נקבע כי עילת השחרור הקבועה בסעיף 13ו(א)(4) לחוק הכניסה לישראל, לפיה החזקה במשמורת תקופה העולה על 60 ימים מהווה עילה לשחרור, מתקיימת במקרה זה, וכי לא מתקיים אף אחד מן הסייגים הקבועים בחוק. בית המשפט קבע כי המדינה לא קידמה באופן ראוי את הליך הרחקתו של המערער מישראל, וחזר על ההלכות, לפיהן תכלית המעצר לפי חוק הכניסה לישראל היא מימוש הגרוש בלבד, ולפיהן בחלוף 60 ימים הכלל הוא שחרור ממשמורת והחריג הוא המשך החזקה במעצר. עוד נקבע כי תנאי השחרור שבית המשפט המחוזי קבע הם מחמירים מדי ומסכלים בפועל את השחרור, וקבע תנאי שחרור מחמירים פחות.

http://elyon1.court.gov.il/files/09/670/072/k08/09072670.k08.htm

ת"פ (ב"ש) 8127/08 מדינת ישראל נ' סחנו (גזר דין)

מועד פרסום: 8.3.2009

עובדות: הנאשם 1 הורשע לפי הודאתו בעבירה של סחר בבני אדם ובשורה של עבירות נלוות, והנאשם 2 הורשע לפי הודאתו בעבירה של סיוע לסחר בבני אדם. הנאשמים הביאו את המתלוננת, אזרחית רוסיה שסבלה ממצוקה כלכלית ולכן נענתה להצעה לבוא לישראל ולעבוד בזנות, באמצעות הברחתה דרך גבול מצרים. המתלוננת הובאה לאשדוד, שם הוחזקה בדירתו של הנאשם הראשון, וקיימה יחסי מין תמורת תשלום עם 8 גברים מדי יום. נמסר לה כי עליה להחזיר לנאשם א הוצאות הבאתה בסך 5,000$ באמצעות עבודה בזנות.

נפסק: בית המשפט המחוזי קבע כי מדינת ישראל שמה לה למטרה למגר את תופעת הסחר בבני אדם ולכן נדרשת ענישה מחמירה. נקבע כי תצהירה של המתלוננת "אינו מעורר אהדה מיוחדת ועולה ממנו לכאורה, כי המתלוננת לא התנגדה לעבוד באופן שנדרשה, שכן מעייניה היו נתונים בעיקר לתמורה הכספית, אשר הובטחה לה ולדבריה לא שולמה במלואה", אך יחד עם זאת הוא חושף את תופעת הסרסרות במלוא כיעורה. בית המשפט התחשב בגזירת העונש בעובדה שהנאשמים שוחררו ממאסר בגין עבירות שנעברו לאחר ביצוע העבירות בתיק הנוכחי וגזר על הנאשם 1 עונש של 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל ועל הנאשם 2 עונש של 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וזאת נוסף על תשלום פיצוי למתלוננת על ידי שני הנאשמים.

javascript:openHtmlDoc(%229E59FEBED3B97BB842257573005574B1%22,%22ADA6C18DA3BC592A4225756100338CD8.html%22,%22N5%22)

בג"ץ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל, החלטה בבקשה לביזיון בית המשפט מיום 3.12.2009

החלטה שנייה של בית המשפט העליון בבקשה ביזיון בשל אי קיום פסק הדין שהורה על ביטול הסדר הכבילה של מהגרי עבודה למעסיקיהם. בית המשפט העליון מבקר את המדינה על התנהלותה במסגרת הליכי ביזיון בית המשפט בשל העובדה שלאורך ההליכים כרכה את סיום הסדר הכבילה בהפעלת הסדר ההעסקה החדשים שהיה בכוונתה להוציא אל הפועל, וכעת היא מציגה עמדה חדשה לפיה שינוי הנהלים שעמדו בבסיס הסדר הכבילה, ההסדרים שהיא מכנה "הסדרי מסגרת", פותרים את בעיית הכבילה, וזאת מבלי שיושמו הסדרי ההעסקה החדשים שגובשו על ידי המדינה. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי "ימים יגידו" אם הסדרי המסגרת אכן מביאים לתוצאות שונות מאלה שאליהן הביא הסדר הכבילה.

http://elyon1.court.gov.il/files/02/420/045/o51/02045420.o51.htm

עע 141/07 פלוני נ' שירותי בריאות כללית

עובדות: המערער הוא אזרח ותושב ישראל, אך אשתו אינה תושבת ואינה מבוטחת בקופת חולים כללית. בקשתם של השניים כי הקופה תממן עבורם טיפולי פוריות נדחתה בשל העובדה שהעותרת אינה מבוטחת.

נפסק: בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אדם עקר המבוטח בקופת חולים זכאי למימון טיפולי הפריה חוץ גופית הכוללים את בן זוגו שאינו עקר ואינו מבוטח.

http://www.nevo.co.il/Psika_word/avoda/a07000141.doc

בג"ץ 1678/07 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסק דין מיום 29.11.2009

פסק דין של בית המשפט העליון, בו נדחתה עתירתה של עובדת סיעוד מן הפיליפינים שתבעה כי מעסיקתה תשלם לה עבור שעות נוספות בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951. בית המשפט קבע כי החוק אינו נותן מענה לשאלות הנוגעות לתבנית העסקתם של מהגרי עבודה בענף הסיעוד, והמליץ כי העניין יוסדר בחקיקה.

http://elyon1.court.gov.il/files/07/780/016/p13/07016780.p13.htm

ת"א (ת"א) 55077/08 ליטרפוטר נ' משרד הפנים

בית משפט השלום בתל-אביב-יפו דחה בקשה של משרד הפנים לדחות על הסף תביעה להשבת ערבות, שהופקדה על ידי התובעת כדי להבטיח את יציאתה מישראל וחולטה. משרד הפנים טען כי בית משפט השלום נעדר סמכות לדון בתביעה, וכי על התובעת היהל הגיש עתירה מינהלית נגד ההחלטה לחלט את הערבות. בית משפט השלום דחה את הטענה וקבע כי היות שהסעד המבוקש הוא סעד כספי, בית משפט השלום מוסמך לדון בתובענה ובמסגרת זו לדון בתקיפה עקיפה של ההחלטה המינהלית לחלט את הערבות.

http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/405874.pdf

עת"מ (ת"א) 1576/09 נורייר נ' משרד הפנים

עובדות: העותר הוא אזרח ארמניה, שהגיש בקשה להסדיר את מעמדו בישראל מכוח קשר זוגי שהוא מקיים לטענתו עם אזרחית ישראל. משרד הפנים דחה את בקשת בני הזוג להסדיר את מעמדם בנימוק כי לא שוכנע בכנות הקשר.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו דחה את העתירה. בית המשפט קבע כי נוכח העובדה שהעותר שהה בישראל שלא כדין, נטל ההוכחה על בני הזוג הוא גבוה יותר, והם לא עמדו בנטל זה. כמו כן נקבע כח משך הזמן הקצר שבו הקשר הנטען מתקיים, אף הוא מצדיק את מסקנת משרד הפנים כי לא השתכנע בכנות הקשר.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/FAB5623D2A465C6D42257665004264B8/$FILE/4B60012FF5B801664225766500297C39.html?OpenElement

עת"מ (ת"א) 2361/09 אוסנה נ' משרד הפנים

עובדות: העותרת, אזרחית הפיליפינים, ששהתה בעבר בישראל כדין מכוח רישיון ישיבה שניתן לה לצורך עבודה בענף הסיעוד, הפכה לשוהה שלא כדין לאחר סיום עבודתה. משרד הפנים דחה את בקשתה להסדרת מעמדה מכוח יחסי זוגיות עם העותר, אזרח ישראל, וזאת מן הטעם בן הזוג הורשע בעבירה בפלילים ונדון לעונש מאסר בפעול ומן הטעם שהעותרת נשואה ואם לחמישה ילדים בפיליפינים.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו דחה את העתירה. בפסק הדין נקבע כי מועד הפנייה בבקשה להסדיר את מעמדה של העותרת והעובדה ששהתה בישראל שלא כדין מעלים, בהעדר ראיות לסתור, חשש ממשי בדבר פיקטיביות הקשר. נקבע כי העותרים לא הניחו תשתית ראייתית מספיקה בעניין כנות הקשר ביניהם, וכי במהלך השימועים שנערכו להם נתגלו סתירות.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/B8BFB19C7D457FB24225766400519A6A/$FILE/7E648DB29DA39E4842257663002D58DE.html?OpenElement

JS (Sri Lanka) v. Secretary of State for the Home Department

עובדות: בריטניה דחתה את בקשת המקלט של טמילי אזרח סרי לנקה שהיה חבר בארגון LTTE על יסוד סעיף 1F(a) לאמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים, הקובע כי האמנה לא תחול על מי שביצע פשעים נגד השלום, פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות.

נפסק: בית המשפט לערעורים קיבל את ערעורו של מבקש המקלט וקבע כי על מנת להחיל על אדם את סעיף 1F(a) לאמנה ולדחות על יסוד זה את בקשתו למקלט. נפסק כי על מנת לקבוע כי אדם עבר פשע נגד השלום, פשע מלחמה או פשע נגד האנושות יש להצביע על העבירה שהוא עבר בדין הבינלאומי. כאשר הטענה היא שאדם השתתף יחד עם אחרים בפשע כזה, לא די בעצם חברותו בארגון המשתמש האלימות לשם קידום מטרותיו הפוליטיות על מנת להוכיח את השתתפותו בפשע מן הסוג האמור, ואף לא די במילוי תפקיד המעיד על כך שניתן אמון רב במבקש המקלט. על מנת שחברות בארגון תעיד על השתתפות בפשעים מסוג זה יש להצביע על כך שלמבקש המקלט הייתה תרומה משמעותית לביצוע הפשעים וכי הייתה לו כוונה לקדם את ביצועם.

http://www.refugeecaselaw.org/cases_files/United%20Kingdom/case_1456_1.pdf

עע"מ 7983/09 לוי נ' משטרת ישראל

עובדות: המערערת, אזרחית הפיליפינים, עבדה כדין כעובדת סיעוד משנת 2001 ועד לשנת 2007, ומאז שנפטרה מעסיקתה היא שוהה בישראל שלא כדין. בדיון בבית הדין לביקורת משמורת שוהים שלא כדין היא מסרה כי היא מסכימה לגירושה מישראל, אולם בעתירה שהוגשה על ידי עורך דינה, מוחמד פוקרא, נטען כי יש לה בן זוג בישראל ולכן היא מבקשת להשאר. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את בקשת המערערת לצו ביניים, שיאסור על גירושה עד להכרעה בעתירה.

הוחלט: בית המשפט העליון דחה את בקשת המערערת לסעד זמני במסגרת הערעור, וזאת מן הטעם שנוכח שהייתה שלא כדין ולנוכח העובדה שלא העלתה את הטענה כי יש לה בן זוג ישראלי בבית הדין לביקורת משמורת, המערערת לא עמדה בנטל להראות כי מאזן הנוחות מחייב מתן סעד זמני. באשר לטענת המדינה כי דין הערעור להדחות מן הטעם שההליך הנכון שבו היה על המערערת לנקוט הוא הגשת בקשה רשות ערעור – בית המשפט העליון נמנע בהחלטה זו מלהכריע בטענה, והשאיר אותה להכרעת רשמי בית המשפט העליון.

http://elyon1.court.gov.il/files/09/830/079/w02/09079830.w02.htm

ע"ע 247/07 פלונית נ' קוצ'יק, החלטה בבקשה לתיקון פסק דין מיום 12.10.2009

בהמשך לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתביעתה של נפגעת סחר בבני אדם למטרת זנות נגד סוחריה, הוגשה על ידי המערערת בקשה לאיסור על פרסום שמות הצדדים להליך. בית הדין הארצי קיבל באופן חלקי את הבקשה, וקבע כי ההגנה על צנעת חייהן של נפגעות סחר בבני אדם ומניעת זיהויין מצדיקה לאסור על פרסום שם המערערת. יחד עם זאת, הבקשה לאסור על פרסום שמה של הסוחרת נדחתה.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/BD06B5C97078B4F04225764D0052191A/$FILE/1B2094629603D0C14225764D0024C135.html?OpenElement

בר"ם 7381/09 לשכת המסחר תל אביב – התאחדות תאגידי כוח אדם נ' רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

עובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים להמנע ממתן צו ביניים בעתירה שהגישה העותרת, המאגדת תאגידי כוח אדם המעסיקים מהגרי עבודה בענף הבניין. העתירה לבית המשפט המחוזי הוגשה לאחר שבעתירה קודמת נפסק כי הנוהל, שמכוחו נגבו אגרות מתאגידי הבניין בשנים הקודמות, הותקן שלא כדין. בעקבות קביעה זו ביקשו תאגידי כוח האדם כי מסכום האגרה לשנת 2009 יקוזזו הסכומים שנגבו שלא כדין בשנים הקודמות, ולאחר שבקשם סורבה, הודיעו חלק מהם באופן חד צדדי כי יקזזו מהאגרה לשנת 2009 את הסכומים שנגבו בשנים הקודמות. בעקבות זאת הודיעה המדינה כי ייפסק רישום עובדים על שם תאגידים שלא ישלמו את האגרה, וכי היתרי ההעסקה שבידיהם יבוטלו. העתירה הוגשה נגד החלטה זו, ובגדרה התבקש צו ביניים שימנע מן המדינה לנקוט בצעדים כאמור.

נפסק: בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור. נקבע כי קיזוז האגרות ששולמו בשנים קודמות דורש חישובים מורכבים, וכי אלה יתבררו במסדרת הליך אזרחי נפרד שננקט על ידי תאגידי כוח האדם. נוסף על כך נקבע כי נוכח העובדה, שאם ייקבע בהליך האזרחי הנפרד כי על המדינה להחזיר לתאגידי כוח האדם אגרות ששולמו בשנים הקודמות, אין ספק שיהיה בידי המדינה לשלם כספים אלה, ולכן מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה לצו ביניים.

http://elyon1.court.gov.il/files/09/810/073/k02/09073810.k02.htm

בג"ץ 2993/05 זגידולין נ' שר הפנים

עובדות: העותרת היא ילידת ואזרחית רוסיה, שאמה נישאה ליהודי. בסמוך לאחר הנישואין, ועזרה ימים לפני שמלאו לעותרת 18 שנים, אימץ אותה ברוסיה בן זוגה של האם. בני הזוג היגרו לישראל והתאזרחו, ואילו בקשתה של העותרת להתאזרח מכוח חוק השבות וחוק האזרחות, מכוח היותה ביתו המאומצת של יהודי, נדחתה בנימוק שאין מתקיימים כאן יחסי הורות. במהלך הדיונים בעתירה, החליט משרד הפנים, לאחר קיומו של הליך בוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים, לתת לעותרת רישיון ישיבה מסוג ב/1 לפרק זמן של שנה בשל מצבה הבריאותי של אמה. העותרת הוסיפה ועמדה על הסעד של מתן אזרחות מכוח היותה בתו של יהודי.

נפסק: בית המשפט העליון דחה את העתירה, וקבע כי נוכח העובדה שעם פקיעת רישיון הישיבה של העותרת ייבחן עניינה על ידי משרד הפנים, לא מתחייבת הכרעה בטענות העותרת בעת הזו, וכי אם בתום השנה תתקבל החלטה סופית שלא תשביע את רצונה, תוכל העותרת לשוב ולעתור.

http://elyon1.court.gov.il/files/05/930/022/r18/05022930.r18.htm

עת"מ (ת"א) 1244/09 הורמיליאדה נ' משרד הפנים

העובדות: העותר הוא תושב קבע בישראל, שקיבל מעמד מכוח החלטת ממשלה מס' 156 בעניין הסדרת מעמדם של ילדי מהגרי עבודה, והעותרת היא בת זוגו. משרד הפנים סירב להסדיר את מעמדם מכוח היותם ידועים בציבור בטענה כי נהליו אינם מאפשרים הסדרת מעמדו של ידוע בציבור של תושב קבע. לאחר מכן בני הזוג נישאו, ובקשתם להסדרת מעמדה של העותרת מכוח נישואיהם נדחתה ללא נימוקים.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו קיבל את העתירה והורה למשרד הפנים לשוב ולבחון את הבקשה וליתן תשובה מנומקת, וזאת לאור העובדה שהבקשה נדחתה ללא נימוקים באופן "החורג ממנהל תקין ומהתנהלות סבירה". בית המשפט סירב לבקשת העותרים להשאיר את העתירה תלויה ועומדת עד לקבלת החלטתו החדשה של משרד הפנים.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/E035B891C01BE29742257641005339C5/$FILE/033AA7BB9C9D9395422576410026EECD.html?OpenElement

עת"מ (ת"א) 1919/09 מיכאלי נ' משרד הפנים

עובדות: העותרת, אזרחית גיאורגיה, נכנסה לישראל שלא כדין ושהתה בה במשך שלוש שנים שלא כדין, עד למועד יציאתה מישראל יחד עם העותר, אזרח ישראל, שלו נישאה בגיאורגיה. בני הזוג הגישו בקשה לאפשר את כניסתה של העותרת לישראל ואת הסדרת מעמדה מכוח נישואי בני הזוג. לאחר שנערך לעותרים שימוע בנציבות הישראלית בגיאורגיה הוחלט לדחות את הבקשה בנימוק שמשרד הפנים לא השתכנע מכנות הקשר בשל סתירות שהתגלו בשימועים ובשל כניסתה של העותרת לישראל שלא כדין.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו קיבל את העתירה, וקבע כי החלטת משרד הפנים לדחות את הבקשה לא הייתה מנומקת דיה, וכי הנימוקים שהובאו בפני בית המשפט בתגובה לעתירה אינם מרפאים את הפגם של אי מתן נימוקים מספיקים מלכתחילה. בית המשפט קבע כי העותרים רשאים להגיש בקשה חדשה למשרד הפנים, וכי על משרד הפנים לתת החלטה מנומקת בבקשה זו.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/0504EBEB06860D5E4225763B00534332/$FILE/A1DD816F1B7645864225763B00409095.html?OpenElement

ע"ע 247/07 פלונית נ' קוצ'יק, פסק דין מיום 24.9.2009

במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, בית הדין הארצי לעבודה פסק כי אין להכיר בקיומם של יחסי עבודה בין קורבנות סחר בבני אדם למטרת זנות לבין סוחריהם. נקבע כי ביחסים בין נפגעות העבירה לסוחרים קיימים סממנים מובהקים של יחסי עובד-מעביד, אולם מדובר בהתקשרות הפוגעת בזכויות החוקתיות של נפגעות העבירה והמבוססת על שלילת האוטונומיה שלהן, דבר העומד בניגוד גמור לעקרונות יחסי העבודה. יחד עם זאת, נקבע כי העדרם של יחסי עבודה אינו שולל את ההכרה בקיומן של זכויות מסוימות ממשפט העבודה המגן, ולכן נפסקו למערערת שכר עבודה, פיצויי הלנת שכר, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה ופיצוי מוגבר על עוגמת נפש.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/E6C770EFFC24CF374225764D005220FF/$FILE/236ED4FC47C1ADA44225764D002D4C96.html?OpenElement