עע 141/07 פלוני נ' שירותי בריאות כללית

עובדות: המערער הוא אזרח ותושב ישראל, אך אשתו אינה תושבת ואינה מבוטחת בקופת חולים כללית. בקשתם של השניים כי הקופה תממן עבורם טיפולי פוריות נדחתה בשל העובדה שהעותרת אינה מבוטחת.

נפסק: בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אדם עקר המבוטח בקופת חולים זכאי למימון טיפולי הפריה חוץ גופית הכוללים את בן זוגו שאינו עקר ואינו מבוטח.

http://www.nevo.co.il/Psika_word/avoda/a07000141.doc

ע"ע 247/07 פלונית נ' קוצ'יק, החלטה בבקשה לתיקון פסק דין מיום 12.10.2009

בהמשך לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתביעתה של נפגעת סחר בבני אדם למטרת זנות נגד סוחריה, הוגשה על ידי המערערת בקשה לאיסור על פרסום שמות הצדדים להליך. בית הדין הארצי קיבל באופן חלקי את הבקשה, וקבע כי ההגנה על צנעת חייהן של נפגעות סחר בבני אדם ומניעת זיהויין מצדיקה לאסור על פרסום שם המערערת. יחד עם זאת, הבקשה לאסור על פרסום שמה של הסוחרת נדחתה.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/BD06B5C97078B4F04225764D0052191A/$FILE/1B2094629603D0C14225764D0024C135.html?OpenElement

ע"ע 247/07 פלונית נ' קוצ'יק, פסק דין מיום 24.9.2009

במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, בית הדין הארצי לעבודה פסק כי אין להכיר בקיומם של יחסי עבודה בין קורבנות סחר בבני אדם למטרת זנות לבין סוחריהם. נקבע כי ביחסים בין נפגעות העבירה לסוחרים קיימים סממנים מובהקים של יחסי עובד-מעביד, אולם מדובר בהתקשרות הפוגעת בזכויות החוקתיות של נפגעות העבירה והמבוססת על שלילת האוטונומיה שלהן, דבר העומד בניגוד גמור לעקרונות יחסי העבודה. יחד עם זאת, נקבע כי העדרם של יחסי עבודה אינו שולל את ההכרה בקיומן של זכויות מסוימות ממשפט העבודה המגן, ולכן נפסקו למערערת שכר עבודה, פיצויי הלנת שכר, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה ופיצוי מוגבר על עוגמת נפש.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/E6C770EFFC24CF374225764D005220FF/$FILE/236ED4FC47C1ADA44225764D002D4C96.html?OpenElement

עע 147/08 פרידמן חשכורי חברה להנדסה ולבנייה בע"מ נ' מטין אילינדיז – עמדת "קו לעובד"

ערעורים בבית הדין הארצי לעבודה העוסקים בשאלה האם מהגרי עבודה בענף הבניין, שאיבדו את עבודתם אצל קבלני בניין לאור המעבר לשיטת העסקה שונה של מהגרי עבודה, שעל פיה מועסקים מהגרי עבודה באמצעות תאגידים הפועלים כחברות כוח אדם, זכאים לפיצויי פיטורין. המסמך הוא עמדתה של עמותת "קו לעובד", שהוגשה במסגרת הערעורים, בו היא מציגה את עמדתה, לפיה כאשר פיטורין נכפים על העובד בשל שינוי במדיניות ההעסקה של המדינה, קיימת חובה לפצותו.

http://www.kavlaoved.org.il/UserFiles/news2200_file.doc

ע"פ 13/07 מדינת ישראל נ' ניר עם כהן ירקות בע"מ

פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, בו נדחה ערעורו של מעסיק, שהורשע בהעסקת שוהים שלא כדין ובאספקת מגורי עובדים בלתי ראויים לעובדיו. בית הדין הארצי קבע כי העובדים הולנו בתנאים שאינם ראויים לבעלי חיים, ושמגוריהם היו ערימת קרטונים מכוסים בניילונים, ללא מבנה, ללא מיטות, ללא מים זורמים, שירותים,מקלחות ותאורה.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/1405A545C45A32DC4225762B0061C5FB/$FILE/D01408792D6A4029422576290028A952.html?OpenElement

ע"ב (ב"ש) 2879/07 קורפוס נ' עזבון המנוח חדד שמעון

עובדות: תביעתה של מהגרת עבודה בענף הסיעוד נגד עזבונו של מעסיקה, בתו של המעסיק וחברת הסיעוד שבאמצעותה הועסקה לתשלום הפרשי שכר, פיצויי פיטורין, תמורת הודעה מוקדמת והפרשי דמי הבראה וחופשה שנתית.

נפסק: בית המשפט האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי בתו של המעסיק, אף על פי שהייתה מעורבת בפיקוח על התובעת, אינה נחשבת למעסיקתה של התובעת. כמו כן, נפסק כי חברת הסיעוד שימשה רק "צינור להעברת כספי גמלת הסיעוד", ואף היא אינה נחשבת מעסיקתה של התובעת. דרישתה של התובעת לקבל שכר עבור שעות נוספות בהיקף של 30% משכר המינימום נדחתה, ונקבע כי על התובעת להוכיח את השעות הנוספות שעבדה. עם זאת, נפסק כי יש לראות את התובעת, שעבודתה הופסקה בשל פטירת מעסיקה, כמי שפוטרה לצורך דמי הודעה מוקדמת ולצורך פיצויי פיטורין, ואף נפסק כי יש לשלם לה דמי הבראה ודמי חופשה שנתית.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/C1FB78077A3B9D2B4225761E005215DA/$FILE/89EE4A32364666A14225761C002D04B1.html?OpenElement

עב"ל 592/07 המוסד לביטוח לאומי נ' גאיה עאסי (קטינה)

מועד פרסום: 1.6.2009

עובדות: המשיבה היא בת לאב תושב ואזרח ישראל ולאם שאינה תושבת ישראל. המוסד לביטוח לאומי סירב לשלם לאם מזונות שהאב חוייב לשלם בהחלטת בית הדין השרעי אך לא שילם, בטענה כי אין חובה לשלם משום שהאם אינה תושבת ישראל.

נפסק: חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 מחייב מתן גמלה מחליפת מזונות על ידי הביטוח הלאומי כאשר הורה נמנע מלשלם מזונות, שבהם הוא חייב, ל"זוכה" שהוא תושב ישראל. כאשר נפסקים מזונות ילדים לטובתו של הקטין, גם אם ההורה המשמש כאפוטרופוס על הילד הוא המקבל לידיו את המזונות, ה"זוכה" הוא הילד. לפיכך, גם כאשר האם אינה תושבת ישראל אך הילד הזכאי למזונות הוא תושב ישראל, המוסד לבטוח לאומי חייב לשלם לאם גמלה מחליפת מזונות כאשר גביית מזונות הילד מן האב לא צלחה.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/1D75B902DCFF8AF0422575C80057599A/$FILE/28B2CB82BBD6F21C422575C80043DD3C.html?OpenElement

עב (י-ם) סנדרה קין נ' אפרים עמוס

מועד פרסום: 1.4.2009

עובדות: התובעת, המיוצגת על ידי קו לעובד, היא אזרחית מיאנמר, שלטענתה הועסקה במשק הבית של הנתבעים יום אחד בשבוע במשך עשר שנים ללא כל תמורה כספית, כאשר ה"תמורה" שקיבלה הייתה בקשתם של המעסיקים כי יינתן לעותרת רישיון ישיבה ועבודה בישראל. הנתבעים טענו כי התובעת הועסקה על ידי הנתבע כעובדת סיעודית וכי שולם לה עבור עבודה זו.

נפסק: בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את גרסתה של התובעת ופסק לה שכר עבודה בתוספת פיצויי הלנה וזכויות סוציאליות שונות.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/5082BAF117D251C84225758D00052CC7/$FILE/DE5BFFC333D15D194225758900228A3C.html?OpenElement

ע"ב (חיפה) 4305/06 מוני בניה ופיתוח נ' משרד התמ"ת

מועד פרסום: 19.10.2008

עובדות: חברת מוני בניה ופיתוח הגישה בקשה להישפט שלוש שנים לאחר שקיבלה קנס בגין העסקת מהגרי עבודה שלא כדין, ויחד עמה בקשה להאריך את המועד (העומד על 30 ימים) להגיש את הבקשה להישפט. החברה טענה כי היא שימשה כ"מלכודת דבש" לשוהים שלא כדין, כלומר, לבקשת משטרת ההגירה הסכימה להזמין שוהים שלא כדין לעבודה ולהעסיקם, וזאת על מנת שמשטרת ההגירה תוכל לעצור ולגרש אותם. לטענת החברה, משטרת ההגירה הבטיחה לה כי הקנסות בגין העסקה שלא כדין יבוטלו.

הוחלט: בית הדין האזורי לעבודה קבע כי שיתוף הפעולה של החברה עם משטרת ההגירה וההבטחות שקיבלה החברה בנוגע לביטול הקנסות, יש בהם משום הצדק סביר לאיחור בהגשת הבקשה להישפט טהם מצדיקים את הארכת המועד להגשת הבקשה.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/BE8CB94DDE02D850422574E700554C03/$FILE/8923E1D57F815C97422572DE0025BC81.html?OpenElement

ע"ע 480/05 בן עמי ואח' נגד פלונית

פסק דין מיום 8.7.08

העובדות: ערעור על פסק דינו של בית המשפט האיזורי בבאר שבע, שם נפסק כי בין קורבן סחר לבין סוחריה לא מתקיימים יחסי עובד מעביד, כי אם מערכת יחסים בכפייה השוללת את חופש ההתקשרות החוזית. עם זאת, אין בעובדה שמדובר בחוזה עבודה הנגוע באי חוקיות חמורה, כדי לשלול את זכויות העובד/ת. קורבן סחר, שעברה מסכת אירועים קשה, תוך השפלתה וניצולה, זכאית לכל הפחות לזכויות מגן בסיסיות מתחום משפט העבודה. כן פסק בית הדין לתובעת 240,000 ש"ח פיצויי כאב, סבל ועוגמת נפש, תוך שהוא מציין שעשה כן בשל העובדה שהיה כבול לסכום שדרשה התובעת בתביעתה. הסוחרים ערערו על פסק הדין לבית הדין הארצי.

נפסק: בית הדין הארצי אישר את פסק דינו של בית הדין האזורי, תוך התייחסות חשובה לנושא הזכות לפיצויים בגין כאב, סבל ועוגמת נפש, הזכות לפיצויים בגין הפרת חובה חקוקה, וכן פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכויות חוקתיות. הנשיא אדלר קבע בפסק דינו כי כאשר זכות אדם מוגנת נפגעת, בית המשפט "רשאי וחייב" למצוא פיצוי הולם.

http://www.nevo.co.il/Psika_word/avoda/a05000480a.doc

עע 480/05 ליאור בן שטרית נ' פלונית

מועד פרסום: 8.7.2008

עובדות: המערערים נתבעו בבית הדין לעבודה על ידי המשיבה, אזרחית מולדובה, שנסחרה על ידם לזנות. בית הדין האזורי קיבל את התביעה ופסק למשיבה פיצוי בגובה שכר מינימום וכן פיצוי בגובה 240,000 ש"ח כפיצוי על כאב וסבל ועוגמת נפש. המערערים טענו בערעורם כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות לדון בתביעתה של קורבן סחר בבני אדם.

נפסק: בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור וקבע כי לבית הדין סמכות לדון בתביעתה של קורבן סחר, וכי היא זכאית לסעדים מתחום משפט העבודה, וזאת נוכח הפרשנות התכליתית שיש לתת לחקיקת המגן. המשיבה זכאית למלוא הסכומים שקיבלו המערערים מעיסוקה בזנות מכוח דיני עשיית עושר לא במשפט או לשכר מינימום, לפי הגבוה מבין השניים. נוסף על אלה ניתן לפצות את קורבן הסחר על פגיעה בזכויותיה החוקתיות ופגיעה בכבודה. אף אם היחסים בין קורבן הסחר לסוחרים מוגדרים כחוזה פסול בכפייה, היותו של החוזה פסול לא יכול לשמש את הסוחרים כדי לחמוק מחובותיהם לפי משפט העבודה.

ת"פ (חי') 31/06 המחלקה המשפטית של משרד התמ"ת נ' אבו נאצר

גזר דין מיום: 17.3.08

העובדות: במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם באי תשלום שכר מינימום לשלושה מהגרי עבודה במשך שלושה חודשים. הנאשם טען כי היה לו חוזה עבודה חתום עם העובדים, אשר איפשר לו לנכות עד 25% משכרם, וכי "גזר דין מחמיר עלול להביא להחמרת מצבו, המדובר בחקלאי המנסה לשרוד".

נפסק: הנאשם ישלם קנס בסך 5000 ₪, בעשרה תשלומים שווים. כמו כן, יחתום על כתב התחייבות בסך 50,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות דומות למשך שנתיים. התמ"ת לא מנע מן הנאשם להמשיך להעסיק מהגרי עבודה, אך הגביל אותו להעסקת מהגרי עבודה המצויים בישראל.

http://www.takdin.co.il/search/mail_container.aspx?path=/nepsdoc/2L34tC30sN3CnNt1qBZ0sBcXqRMm0/31_pt.06.html&ts=&cp=0