תאריך: 28.12.09
עובדות: העותר הוא תושב קבע בישראל העותר לקבלת אזרחות. לטענתו, הובטח לאביו, תושב השטחים שסייע לכוחות הביטחון הישראליים, כי תינתן לו ולבני משפחתו אזחות. לטענת המדינה לא ניתנה הבטחה כזו. סירוב המדינה להעניק לעותר אזרחות מבוסס גם על הרשעתו פעמיים בעבירה של העסקת שוהים שלא כדין ועל טענת המדינה כי מרכז חייו הוא בשטחים הכבושים.
נפסק:בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי לא הוכח כי במסגרת ההסכם עם אביו של העותר הובטחה אזרחות לו ולבני משפחתו. עוד נפסק, כי סעיף 9(א)(4) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, המתיר לשר הפנים להעניק אזרחות למי שפעל לקידום ביטחון מדינת ישראל, מותיר את הענקת האזרחות לשיקול דעתו של משרד הפנים. נקבע כי מי שמבקש לקבל אזרחות צריך לבוא כשהוא אינו נושא עמו צקלון של עבר פלילי, וכי עבירות הנוגעות להעסקת שוהים שלא כדין הן עבירות חמורות, נוכח מעורבותו של חלק קטן מהם בפעילות טרור.
http://elyon1.court.gov.il/files/08/470/091/t06/08091470.t06.htm
עובדות: העותר הוא תושב קבע בישראל העותר לקבלת אזרחות. לטענתו, הובטח לאביו, תושב השטחים שסייע לכוחות הביטחון הישראליים, כי תינתן לו ולבני משפחתו אזחות. לטענת המדינה לא ניתנה הבטחה כזו. סירוב המדינה להעניק לעותר אזרחות מבוסס גם על הרשעתו פעמיים בעבירה של העסקת שוהים שלא כדין ועל טענת המדינה כי מרכז חייו הוא בשטחים הכבושים.
נפסק:בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי לא הוכח כי במסגרת ההסכם עם אביו של העותר הובטחה אזרחות לו ולבני משפחתו. עוד נפסק, כי סעיף 9(א)(4) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, המתיר לשר הפנים להעניק אזרחות למי שפעל לקידום ביטחון מדינת ישראל, מותיר את הענקת האזרחות לשיקול דעתו של משרד הפנים. נקבע כי מי שמבקש לקבל אזרחות צריך לבוא כשהוא אינו נושא עמו צקלון של עבר פלילי, וכי עבירות הנוגעות להעסקת שוהים שלא כדין הן עבירות חמורות, נוכח מעורבותו של חלק קטן מהם בפעילות טרור.
http://elyon1.court.gov.il/files/08/470/091/t06/08091470.t06.htm
