מועד פרסום: 3.3.2009
מקור: בית המשפט העליון של ארה"ב
עובדות: המערער הוא מבקש מקלט, שנולד וגדל באתיופיה ועבר לאריתריאה. בהיותו באריתריאה הוא גויס בכפייה לצבא, ולאחר שסירב להילחם נגד אתיופיה נכלא ועבר התעללות פיזית. לאחר שחרורו נכפה עליו לעבוד כשומר במחנה מעצר, שבו עברו העצורים התעללות פיזית, העולה כדי רדיפה לפי אמנת הפליטים. היות שבהתאם לדין האמריקאי מי שנטל חלק ברדיפתו של אדם אחר לא יוכר כפליט, בקשתו של המערער למקלט נדחתה. ההחלטה לדחות את בקשתו למקלט אושרה על ידי כל הערכאות הקודמות על בסיס פסק דין של בית המשפט העליון שעסק בחוק בנוסחו הקודם, וקבע כי גם כאשר אדם נכפה ליטול חלק ברדיפה הוא אינו זכאי למעמד פליט.
נפסק: בית המשפט העליון קיבל את הערעור. בית המשפט נמנע מלהכריע בשאלה האם אדם שנכפה להשתתף ברדיפתם של אחרים זכאי למקלט, אך קבע שכל הערכאות הקודמות שגו בהתבססם על פסק דין ישן של בית המשפט העליון שפסק בסוגיה זו בהתאם לנוסחו הקודם של החוק. נקבע כי אותו פסק דין אינו רלוונטי לסוגיה. לפיכך הדיון בעניינו של המערער הוחזר לוועדת ערעורי ההגירה על מנת שתבחן מחדש את השאלה המשפטית העולה ביחס למבקשי מקלט שנכפו ליטול חלק ברדיפה.
http://www.supremecourtus.gov/opinions/08pdf/07-499.pdf
