‏הצגת רשומות עם תוויות חקלאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חקלאות. הצג את כל הרשומות

הפגנות בצמתים: אין עובדים זרים – היבול נהרס

מקור: Ynet

מועד פרסום: 8.11.09

ידיעה על הפגנות שקיימו חקלאים בדרישה, כי יותר להם להביא ולהעסיק מהגרי עבודה נוספים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3801688,00.html

דו"ח פעילות: עובדים בענף החקלאות

מועד פרסום: אוקטובר, 2009

דו"ח עמותת "קו לעובד" המציג תמונת מצב של עובדי החקלאות מתאילנד ונפאל. הדוח מציג כיצד מפניות של עובדים לקו לעובד עולה, כי הסדר הכבילה עדיין חל על העובדים.

http://www.kavlaoved.org.il/UserFiles/news2569_file.doc

ע"פ 13/07 מדינת ישראל נ' ניר עם כהן ירקות בע"מ

פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, בו נדחה ערעורו של מעסיק, שהורשע בהעסקת שוהים שלא כדין ובאספקת מגורי עובדים בלתי ראויים לעובדיו. בית הדין הארצי קבע כי העובדים הולנו בתנאים שאינם ראויים לבעלי חיים, ושמגוריהם היו ערימת קרטונים מכוסים בניילונים, ללא מבנה, ללא מיטות, ללא מים זורמים, שירותים,מקלחות ותאורה.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/1405A545C45A32DC4225762B0061C5FB/$FILE/D01408792D6A4029422576290028A952.html?OpenElement

העובדים הזרים כאתנן פוליטי, אסף אדיב

מועד פרסום: 30.6.2009

מקור: דה מרקר

מאמר דעה של מנכ"ל עמותת מע"ן, המתייחס להחלטת הממשלה להתיר הבאת 20 אלף עובדי חקלאות חדשים מחו"ל בשנים הקרובות. המאמר מתייחס לאופן בו הממשלה בלחץ קבוצות אינטרס פוגעת בכלכלה הישראלית ובמובטלים ישראלים באמצעות מדיניותה ביחס להבאת מהגרי עבודה בענף החקלאות.

בג"ץ 396/09 אגליץ נ' משרד הפנים

מועד פרסום: 22.3.2009

עובדות: החלטה בבקשה לצו ביניים. העותרים קיבלו אזרחות מכוח שבות ב-1998 לאחר שהיגרו לישראל. בשנת 2008 הולחט לשלול את אזרחותם בטענה כי העותר המיר את דתו לפני שהיגר לישראל והסתיר זאת. העותרים מבקשים כי עד להכרעה בעתירה יינתן להם רישיון לישיבת ארעי (רישיון מסוג א/5) על מנת שיוכלו לעבוד ויהיו מכוסים במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי.

הוחלט: בית המשפט העליון נענה לבקשת העותרים ונתן צו ביניים, לפיו יינתן לם רישיון לישיבת ארעי עד להכרעה בעתירה. ככל שהדבר נוגע לסיכויי העתירה, לא ניתן לומר שהעתירה חסרת שחר . המשיבים טרם הגיבו לעתירה לגופה ולכן נראה שיש לתת משקל בעיקר למאזן הנוחות. שהות בישראל ללא סטטוס כלשהו ורק מכוח צו ביניים מציבה קשיים רבים. הצו אמנם משנה את המצב הקיים, אך אין בכך כדי למנוע מתן צו כשהחלטת משרד הפנים היא ששינתה מצב שהיה קיים משך 10 שנים.

http://elyon1.court.gov.il/files/09/960/003/s02/09003960.s02.htm

Government looks to cut back on foreign workers to help unemployment

מועד פרסום: 12.3.2009

מקור: The Jerusalem Post

כתבה אודות פעולות הרשויות לצמצום מספר מהגרי העבודה המועסקים בישראל במסגרת ה"מלחמה באבטלה" , בין השאר באמצעות קיצוץ מספר ההיתרים להעסקת מהגרי עבודה וייקור העסקתם. הכתבה כוללת ראיון עם מנכ"לית מוקד סיוע לעובדים זרים אודות הפגיעה בזכויות מהגרי עבודה המועסקים על ידי חברות כוח אדם.

http://www.jpost.com/servlet/Satellite?pagename=JPost/JPArticle/ShowFull&cid=1236764174411

סודנים במקום תאילנדים: הממשלה יוזמת העסקת פליטים סודנים בחקלאות במקום התאילנדים

מועד פרסום: 15.1.2009

מקור: The Marker

כתבה אודות כוונת הממשלה לצמצם את מספר ההיתרים להעסקת מהגרי עבודה בענף החקלאות באמצעות החלפתם בפליטים סודנים הנמצאים בארץ. הכתבה מתארת צעדים נוספים הננקטים על ידי רשויות המדינה על מנת לצמצם את מספר מהגרי העבודה בענף ומתארת התנגדות החקלאים לצעדים אלה.

http://career.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ac20090115_001458747

בג"ץ 10948/08 קוראנט נ' משרד הפנים

מועד פרסום: 30.12.2008

עובדות: בעקבות פסק דין קודם של בית המשפט העליון שונתה תקופת חישוב משך שהייתם של מהגרי עבודה בארץ. בהתאם לשיטת החישוב החדשה נספרת משך שהותו של מהגר העבודה בישראל ממועד כניסתו הראשונה לישראל, ובכלל זה נספרות תקופות בהן שהה בחו"ל, כאשר תקופת השהייה המקסימלית המותרת עומדת על 63 חודשים. המבקש, שהגיע לישראל כדין לצורך עבודה בענף החקלאות, נכנס לישראל לראשונה בשנת 1997 ושהה בה כשנה וחצי, חזר למדינת מוצאו ולאחר מכן שב לישראל בשנת 2006 בהתאם לרישיון ישיבה לצורך עבודה בענף החקלאות. בסוף שנת 2008, נוכח אופן החישוב החדש, סירב משרד הפנים להאריך את תקופת רישיונו. בית המשפט המחוזי נתן צו ביניים האוסר על גירושו של המבקש עד להכרעה בעתירה, אך סירב לתת צו ביניים המורה על הארכת רישיון ישיבתו עד להכרעה בעתירה, ומכאן בקשת רשות הערעור.

הוחלט: בית המשפט העליון קבע כי לפי שיטת החישוב החדשה, לכאורה לא היה מקום מלכתחילה לתת למבקש אשרת כניסה בשנת 2006, כי הוא הסתמך על אופן חישוב המועדים בעת כניסתו לישראל, כי בעניינו של המבקש, ששהה מחוץ לישראל שמונה שנים, לא מתקיים הרציונל שמציגה המדינה לגבי התחשבות בתקופות השהיה בחו"ל וכי מדובר באדם ששהה כל העת בישראל כדין ועדיין שוהה בה כדין. לפיכך סיכויי הערעור ומאזן הנוחות מטים את הכף לטובת מתן "צו עשה" המורה למדינה להאריך את רישיון הישיבה של המבקש. בעקבות החלטה זו שונו נהלי משרד הפנים כך ששיטת החישוב החדשה לא תחול על עובדים שנכנסו לפני שינוי שיטת החישוב וששוהים בישראל כדין.

http://elyon1.court.gov.il/files/08/480/109/c03/08109480.c03.htm

Protecting Workers: Challenges in UK Food and Farming

מועד פרסום: נובמבר 2008

מקור: Food Ethics Council

דו"ח אודות עובדי חקלאות בבריטניה, המתאר, בין השאר, כיצד מנוצלים מהגרי עבודה המועסקים בענף החקלאות, מדוע משתלם כלכלית לנצל מהגרי עבודה בענף זה ומדוע מהגרי עבודה חשופים במיוחד לניצול.

http://www.foodethicscouncil.org/files/businessforum181108.pdf

עת"מ 8590/08 התאגדות חקלאי ישראל ואח' נ' משרד התמ"ת ואח'

החלטה מיום 11.8.08

העובדות: העותרים, התאגדות חקלאי ישראל, ביקשו כי יותר להם לממש בדחיפות את תוספות הקצאת ההיתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות שהוענקה להם. במסגרת העתירה, הוגשה בקשה דחופה לצו עשה, בה התבקש בית המשפט לאפשר הבאת העובדים לישראל בדחיפות.

נפסק: בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתם של העותרים ואיפשר להם להביא את העובדים לישראל לאלתר. בית המשפט העליון ביטל החלטה זו.

עמדת "מוקד סיוע לעובדים זרים": החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה תוך התעלמות מבקשת "מוקד סיוע לעובדים זרים" ו"קו לעובד" להצטרף לעתירה כמשיבים; תוף התעלמות מן העובדה כי בחודשים האחרונים התירו המשיביםל-2,300 מהגרי עבדוה להיכנס לישראל כתוספת למכסת ההיתרים בענף החקלאות; וכי ההיתרים של למעלה מ- 1,000 מהם פוקעים בימים אלו, וכי אפשר להעסיקם במקום להביא עובדים חדשים תחתיהם; ותוך התעלמות מן העובדה כי המרוץ לתחתית של זכויות מהגרי העבודה רק יגבר בעקבות צעד אומלל זה.

ת"פ (חי') 31/06 המחלקה המשפטית של משרד התמ"ת נ' אבו נאצר

גזר דין מיום: 17.3.08

העובדות: במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם באי תשלום שכר מינימום לשלושה מהגרי עבודה במשך שלושה חודשים. הנאשם טען כי היה לו חוזה עבודה חתום עם העובדים, אשר איפשר לו לנכות עד 25% משכרם, וכי "גזר דין מחמיר עלול להביא להחמרת מצבו, המדובר בחקלאי המנסה לשרוד".

נפסק: הנאשם ישלם קנס בסך 5000 ₪, בעשרה תשלומים שווים. כמו כן, יחתום על כתב התחייבות בסך 50,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות דומות למשך שנתיים. התמ"ת לא מנע מן הנאשם להמשיך להעסיק מהגרי עבודה, אך הגביל אותו להעסקת מהגרי עבודה המצויים בישראל.