בג"ץ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל, החלטה בבקשה לביזיון בית המשפט מיום 3.12.2009

החלטה שנייה של בית המשפט העליון בבקשה ביזיון בשל אי קיום פסק הדין שהורה על ביטול הסדר הכבילה של מהגרי עבודה למעסיקיהם. בית המשפט העליון מבקר את המדינה על התנהלותה במסגרת הליכי ביזיון בית המשפט בשל העובדה שלאורך ההליכים כרכה את סיום הסדר הכבילה בהפעלת הסדר ההעסקה החדשים שהיה בכוונתה להוציא אל הפועל, וכעת היא מציגה עמדה חדשה לפיה שינוי הנהלים שעמדו בבסיס הסדר הכבילה, ההסדרים שהיא מכנה "הסדרי מסגרת", פותרים את בעיית הכבילה, וזאת מבלי שיושמו הסדרי ההעסקה החדשים שגובשו על ידי המדינה. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי "ימים יגידו" אם הסדרי המסגרת אכן מביאים לתוצאות שונות מאלה שאליהן הביא הסדר הכבילה.

http://elyon1.court.gov.il/files/02/420/045/o51/02045420.o51.htm

בג"ץ 1678/07 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסק דין מיום 29.11.2009

פסק דין של בית המשפט העליון, בו נדחתה עתירתה של עובדת סיעוד מן הפיליפינים שתבעה כי מעסיקתה תשלם לה עבור שעות נוספות בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951. בית המשפט קבע כי החוק אינו נותן מענה לשאלות הנוגעות לתבנית העסקתם של מהגרי עבודה בענף הסיעוד, והמליץ כי העניין יוסדר בחקיקה.

http://elyon1.court.gov.il/files/07/780/016/p13/07016780.p13.htm

60 אלף מועסקים בענף הסיעוד לא יזכו בהגנה, הארץ

מקור: הארץ

מועד פרסום: 9.11.09

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1126866.html

הפגנות בצמתים: אין עובדים זרים – היבול נהרס

מקור: Ynet

מועד פרסום: 8.11.09

ידיעה על הפגנות שקיימו חקלאים בדרישה, כי יותר להם להביא ולהעסיק מהגרי עבודה נוספים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3801688,00.html

דו"ח פעילות: עובדים בענף החקלאות

מועד פרסום: אוקטובר, 2009

דו"ח עמותת "קו לעובד" המציג תמונת מצב של עובדי החקלאות מתאילנד ונפאל. הדוח מציג כיצד מפניות של עובדים לקו לעובד עולה, כי הסדר הכבילה עדיין חל על העובדים.

http://www.kavlaoved.org.il/UserFiles/news2569_file.doc

שלושה פועלים סינים התבצרו במשך תשע שעות על מנוף בקרית אונו במחאה על הלנת שכרם, הארץ

מקור: הארץ

מועד פרסום: 21.9.09

ידיעה על התבצרות עובדי בניין מסין על מנוף בדרישה כי ישולם להם שכרם ואודות המשא ומתן שהוביל לתשלום חלק משכרם וירידתם מהמנוף.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1115895.html

עע 147/08 פרידמן חשכורי חברה להנדסה ולבנייה בע"מ נ' מטין אילינדיז – עמדת "קו לעובד"

ערעורים בבית הדין הארצי לעבודה העוסקים בשאלה האם מהגרי עבודה בענף הבניין, שאיבדו את עבודתם אצל קבלני בניין לאור המעבר לשיטת העסקה שונה של מהגרי עבודה, שעל פיה מועסקים מהגרי עבודה באמצעות תאגידים הפועלים כחברות כוח אדם, זכאים לפיצויי פיטורין. המסמך הוא עמדתה של עמותת "קו לעובד", שהוגשה במסגרת הערעורים, בו היא מציגה את עמדתה, לפיה כאשר פיטורין נכפים על העובד בשל שינוי במדיניות ההעסקה של המדינה, קיימת חובה לפצותו.

http://www.kavlaoved.org.il/UserFiles/news2200_file.doc

ע"ב (ב"ש) 2879/07 קורפוס נ' עזבון המנוח חדד שמעון

עובדות: תביעתה של מהגרת עבודה בענף הסיעוד נגד עזבונו של מעסיקה, בתו של המעסיק וחברת הסיעוד שבאמצעותה הועסקה לתשלום הפרשי שכר, פיצויי פיטורין, תמורת הודעה מוקדמת והפרשי דמי הבראה וחופשה שנתית.

נפסק: בית המשפט האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי בתו של המעסיק, אף על פי שהייתה מעורבת בפיקוח על התובעת, אינה נחשבת למעסיקתה של התובעת. כמו כן, נפסק כי חברת הסיעוד שימשה רק "צינור להעברת כספי גמלת הסיעוד", ואף היא אינה נחשבת מעסיקתה של התובעת. דרישתה של התובעת לקבל שכר עבור שעות נוספות בהיקף של 30% משכר המינימום נדחתה, ונקבע כי על התובעת להוכיח את השעות הנוספות שעבדה. עם זאת, נפסק כי יש לראות את התובעת, שעבודתה הופסקה בשל פטירת מעסיקה, כמי שפוטרה לצורך דמי הודעה מוקדמת ולצורך פיצויי פיטורין, ואף נפסק כי יש לשלם לה דמי הבראה ודמי חופשה שנתית.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/C1FB78077A3B9D2B4225761E005215DA/$FILE/89EE4A32364666A14225761C002D04B1.html?OpenElement

עת"מ (ת"א) 1194/09 גאנקסינג נ' משרד הפנים

עובדות: העותר הוא אזרח סין שהגיע לישראל ברישיון לעבודה בענף הבניין. הוא הועסק על ידי תאגיד בניין, עבר לעבוד באמצעות תאגיד אחר, ולאחר שאיבד את עבודתו ולא הסדיר את מעמדו נעצר. משרד הפנים סירב להסדיר מחדש את מעמדו ולשחררו ממעצר וזאת נוכח העובדה שלא עמד במסגרת הזמנים הקבועה בנהלי משרד הפנים לרישום לעבודה באמצעות תאגיד חדש (60 ימים) ולאור העובדה שלא עלה בידיו לבסס את טענתו כי ניסה להסדיר את מעמדו ופנה אל מספר תאגידי כוח אדם בבקשה כי יעסיקוהו, אך נענה בשלילה.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו קיבל את העתירה והורה למשרד הפנים לאפשר לעותר להרשם כעובד בתאגיד חדש. בית המשפט עמד על כך שלתאגידי כוח האדם קיים תמריץ להביא עובדי בניין חדשים מחו"ל כדי לגבות מהם דמי תיווך, ולאחר מכן אין להם כל אחריות להמשיך ולהעסיקם. לפיכך, ציין בית המשפט, עובדים עשויים למצוא עצמם ללא תעסוקה כשהם חייבים סכומי כסף גדולים שלוו לצורך תשלום דמי התיווך. בית המשפט עמד על הקושי להתמצא בסבך הנהלים והחוזרים של משרד הפנים בעניין העסקת עובדי בניין, ואף החליט לקבל את טענותיו העובדתיות של העותר ביחס לניסיונותיו להסדיר את מעמדו מחדש באמצעות רישום בתאגיד כוח אדם חדש.

http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5C172.25.40.101%5Cidc_repository%5C454%5C284%5C6E4A8764A2104832BCAB84C72839F972&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=6A2D95A1D164E0DEC9AC90CF31857E9E&OnePageMode=1

הכלבים נובחים והדלת מסתובבת, סיגל רוזן, NRG

מקור: NRG

מועד פרסום: 12.8.09

מאמר דעה של סיגל רוזן ממוקד סיוע לעובדים זרים אודות "מדיניות הדלת המסתובבת" – גירוש מהגרי עבודה, מצד אחד, והבאת חדשים, מצד שני, לצורך גביית דמי תיווך מהם.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/928/888.html

יהודית וגזענית, אבירמה גולן

מועד פרסום: 1.7.2009

מאמר דעה אודות המבצע המתוכנן למעצרם ההמוני של מהרי עבודה על ידי משרד הפנים. המאמר מבקר את מדיניותה של ישראל ואת הסתירה שבין הצהרותיה כי היא מגרשת מהגרי עבודה במטרה להלחם באבטלה ובין פעולותיה להמשך הבאתם של מהגרי עבודה על מנת להגשים את האינטרסים של קבוצות מסוימות במשק תוך פגיעה במעמדות הכלכליים הנמוכים בישראל. הכותבת מקשרת בין כל אלה לבין אידאולוגיה אתנוצנטרית וגזענית.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1096911.html

הודעת ערעור בעע"מ 4466/09 לאלי קורדילאמה לילי דאס נ' משרד הפנים

תאריך: 24.5.2009
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו. המערער הוא אזרח הודו, שבא לישראל באשרה לצורך עבודה בענף הסיעוד, אך נפל קורבן לתרמית המכונה "פליינג ויזה", כלומר, אף על פי שהובא לצורך עבודה בסיעוד אצל מעסיק ספציפי לאחר ששילם אלפי דולרים כדמי תיווך, עם הגעתו לישראל מתווך כוח האדם שהביאו לא הביאו אל מעסיקו הרשום. חרף ניסיונותיו, שחלקם נעשו לאחר שנעצר ושוחרר לצורך מציאת מעסיק והסדרת מעמדו, לא עלה בידו לאתר מעסיק חדש בתחום הסיעוד, וזאת משום שסוכנויות כוח האדם אליהן פנה סירבו להציע לו עבודה כיוון שאינו דובר אנגלית. המערער, שיוצג על ידי "קו לעובד", טען כי המדינה הפרה את חובתה לוודא כי לא יובאו לישראל עובדי סיעוד שאין מעסיק המבקש להעסיקם, עובדים שאינם מוכשרים לעבוד בעבודת סיעוד ועובדים שאין להם את כישורי השפה הדרושים על מנת לעבוד בתחום. לפיכך, המערער עותר למתן רישיון ישיבה כללי מסוג ב/1 עד להשלמת 63 חודשים ממועד כניסתו לישראל, לקביעת הנחיות מינהליות למתן רישיונות ישיבה למהגרי עבודה בענף הסיעוד שהובאו לישראל במרמה ולקביעת הנחיות מינהליות ביחס לפיקוח על מתן רישיונות ישיבה למהגרי עבודה בשגרירויות בחו"ל.
בית המשפט העליון דחה ביום 26.5.2009 בקשה למתן סעד זמני שהוגשה בד בבד עם העתירה.
ראו גם כתבתה של צרויה שלו בעיתון "הארץ" מיום 10.6.2009.

http://www.kavlaoved.org.il/UserFiles/news2319_file.doc

מקשים על הקשישים, שושנה חן

מועד פרסום: 8.5.2009

מקור: ידיעות אחרונות (ממון) כתבה על הסדרי ההעסקה החדשים בענף הסיעוד. הכתבה מתארת את הסדרי ההעסקה ככאלה המספקים הגנה רחבה לעובדי הסיעוד אך מתעלמים מן ההגנה הנדרשת על זכויות המעסיק הסיעודי.

אין לינק – שמור בקובץ PDF

עת"מ (ת"א) 2385/07 חסון גשר כוח אדם בע"מ

מועד פרסום: 1.4.2009

עתירתו של תאגיד המעסיק כחברת כוח אדם מהגרי עבודה בענף הבניין. העתירה תוקפת את אחד מסעיפי הנוהל העוסק בהעסקת עובדי בניין, הקובע כי חובה לשלם לעובדי בניין עבור 211 שעות עבודה חודשיות לפחות אף אם עבדו פחות מכך. לטענת התאגיד, תנאי זה בנוהל הותקן תוך חריגה מסמכות היות שהוא מהווה בפועל "תקנה בת פועל תיקתי" שרק שר התמ"ת מוסמך להתקין, וכי הוא תנאי בלתי סביר ובלתי מידתי. לעתירה הצטרפו כמשיבים ארגוני זכויות האדם מוקד סיוע לעובדים זרים וקו לעובד.

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה וקבע כי אין מדובר ב"תקנה בת פועל תחיקתי" אלא בהנחיה מינהלית, שהממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת מוסמך להתקין, ולכן התנאי נקבע על ידו בסמכות. כמו כן נפסק כי התנאי, שמטרתו להגן על זכויותיהם של מהגרי העבודה, הוא סביר ומידתי.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/BD1142616C1B10FB4225758B00576C08/$FILE/EA6E814E9A7AC17B4225758B00424FED.html?OpenElement

עת"מ (ת"א) 1175/09 לין יהונג נ' משרד הפנים

מועד פרסום: 26.3.2009

עובדות: העותר הוא מהגר עבודה מסין שעבד בענף הבניין. מאז הגעתו לישראל הוא עבד באמצעות מספר תאגידי כוח אדם, ואף נעצר פעם אחת בעבר ושוחרר לצורך מציאת עבודה והסדרת מעמדו מחדש. לאחר ש"נטש" את התאגיד הרביעי שהעסיק אותו, העותר לא נרשם כעובד של תאגיד אחר ולכן נעצר והוצא נגדו צו גירוש.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה. בפסק הדין צוין כי בהתאם לנהלי העסקתם של מהגרי עבודה בענף הבנין, על עובד שעזב את עבודתו עבור תאגיד להרשם כעובדו של תאגיד אחר בתוך 30 ימים מיום ש"נטישתו" דווחה. במקרים בהם מוצגת ראשית ראיה כי איחור ברישום נגרם בשל מחדל של התאגיד שהעסיק את העובד בפועל, הנוהל מאפשר רישום גם לאחר 60 ימים ממועד הדיווח על עזיבת התאגיד, אך רישום לפי חריג זה לא יתאפשר יותר מפעם אחת עבור כל עובד. בית המשפט פסק כי העותר לא עמד בתנאים אלה. כמו כן, בית המשפט דחה את טענת העותר כי בתקופה שלאחר שעזב את התאגיד בו עבד כלל לא התאפשר רישום של עובדים חדשים.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/5D9D11B5A9F45FB84225758500569186/$FILE/F3B6E898CFF14D0E422575850029F33C.html?OpenElement

בג"ץ 396/09 אגליץ נ' משרד הפנים

מועד פרסום: 22.3.2009

עובדות: החלטה בבקשה לצו ביניים. העותרים קיבלו אזרחות מכוח שבות ב-1998 לאחר שהיגרו לישראל. בשנת 2008 הולחט לשלול את אזרחותם בטענה כי העותר המיר את דתו לפני שהיגר לישראל והסתיר זאת. העותרים מבקשים כי עד להכרעה בעתירה יינתן להם רישיון לישיבת ארעי (רישיון מסוג א/5) על מנת שיוכלו לעבוד ויהיו מכוסים במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי.

הוחלט: בית המשפט העליון נענה לבקשת העותרים ונתן צו ביניים, לפיו יינתן לם רישיון לישיבת ארעי עד להכרעה בעתירה. ככל שהדבר נוגע לסיכויי העתירה, לא ניתן לומר שהעתירה חסרת שחר . המשיבים טרם הגיבו לעתירה לגופה ולכן נראה שיש לתת משקל בעיקר למאזן הנוחות. שהות בישראל ללא סטטוס כלשהו ורק מכוח צו ביניים מציבה קשיים רבים. הצו אמנם משנה את המצב הקיים, אך אין בכך כדי למנוע מתן צו כשהחלטת משרד הפנים היא ששינתה מצב שהיה קיים משך 10 שנים.

http://elyon1.court.gov.il/files/09/960/003/s02/09003960.s02.htm

Government looks to cut back on foreign workers to help unemployment

מועד פרסום: 12.3.2009

מקור: The Jerusalem Post

כתבה אודות פעולות הרשויות לצמצום מספר מהגרי העבודה המועסקים בישראל במסגרת ה"מלחמה באבטלה" , בין השאר באמצעות קיצוץ מספר ההיתרים להעסקת מהגרי עבודה וייקור העסקתם. הכתבה כוללת ראיון עם מנכ"לית מוקד סיוע לעובדים זרים אודות הפגיעה בזכויות מהגרי עבודה המועסקים על ידי חברות כוח אדם.

http://www.jpost.com/servlet/Satellite?pagename=JPost/JPArticle/ShowFull&cid=1236764174411

בג"ץ 9632/08 התאחדות התעשיינים בישראל נ' ממשלת ישראל

מועד פרסום: 5.3.2009

עובדות: עתירה נגד קיצוץ מספר היתרי העבודה בענף התעשיה. התאחדות התעשיינים טענה כי אין להממש את ההפחתה ההדרגתית במספר העובדים עד שהממשלה תקיים פעולות הכשרה של עובדים ישראלים שיוכלו לתפוס את מקומם. העותרת טוענת כי ניתנה לה הבטחה שלטונית לפיה לא יקוצץ מספר העובדים עד שתקויימנה הכשרות כאלה.

נפסק: בית המשפט העליון קבע כי לא ניתנה לעותרת הבטחה שלטונית הכורכת את הקיצוץ במספר ההיתרים בהכשרת ישראלים, וכי ההחלטה לצמצם את מספר ההיתרים היא סבירה ומידתית אף כאשר לא נלווית לה הכשרת ישראלים למלא את העבודות הדרושות.

http://elyon1.court.gov.il/files/08/320/096/o07/08096320.o07.htm

עת"מ (ת"א) 1550/08 פינטו נ' משרד הפנים

מועד פרסום: 17.2.2009

עובדות: העותר נכנס לישראל בסוף שנת 2005 ועבד לפי רישיון מסוג ב/1 אצל שני מעסיקים בענף הסיעוד. בשנת 2007, בעת שהעותר כבר שהה בישראל ללא מעמד כלשהו בשל פטירת מעסיקתו השנייה, ניתן לו על ידי המשטרה מסמך, לפיו הוא עד מבוקש לחקירה משטרתית, וזאת תלונה שהגיש נגד שתי חברות כוח אדם. תוקף המסמך הוארך מספר פעמים, עד שבחודש פבואר 2008 הודע לעותר כי המסמך לא יוארך עוד וכי עליו להסדיר את מעמדו או לצאת את הארץ עד יום 12.3.2008. לפני הגיעו של מועד זה העותר ניגש ללשכה עם מעסיקה פוטנציאלית, אך הלשכה מסרה לה ש"יש בעיה" עם העותר, ולכן המעסיקה החליטה שלא להעסיקו. כאשר ניגש ללשכת מינהל האוכלוסין לאחר חלוף המועד שנמסר לו, סירב משרד הפנים להסדיר את מעמדו.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה וקבע כי היות שמשרד הפנים לא הכחיש את הטענה לפיה המשיב הוא שגרם לכך שהעותר לא יועסק על ידי מעסיקתו הפוטנציאלית, יש לאפשר לעותר להסדיר את מעמדו.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/3B7D0908414E21CD422575600055C418/$FILE/7F57C55016B470F04225755B00384DAC.html?OpenElement

שאלת בטלנותם של הפליטי הסודנים, מירב ארלוזורוב

מועד פרסום: 3.2.2009

מקור: The Marker

כתבה אודות אי הצלחת רשויות המדינה לשלב את מבקשי המקלט הסודניים בעבודה בענף החקלאות. העותרת מכנה את מבקשי המקלט "בטלנים" וממליצה אל נקיטה ב"אמצעי אכיפה" שימנעו מהם להשתלב בתחומי עבודה אחרים.

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090203_1060995