עע"מ 10894/08 דג'אן נ' שר הפנים

תאריך: 29.12.09

עובדות: המערער הוא בן למשפחה יהודית אתיופית, שקיבל אזרחות ישראלית משופ שהתחזה ליהודי. לאחר שהסתבר שהוא השיג את אזרחותו במרמה, הוא הגיש בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים. בקשתו נדונה על ידי הוועדה הבין-משרדית חמש פעמים, שדחתה בכל פעם את הבקשה. המערער טוען כי סייע ליהודים אתיופים לחצות את סודן בדרכם לישראל, בעוד שהמדינה טוענת כי בידיה עדויות, לפיהן המערער השתייך לכנופיה, שתקפה ושדדה יהודים בדרכם מאתיופיה לישראל.

נפסק: בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המערער, וקבע כי הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומאניטריים בחנה באופן מעמיק את טענותיו של המערער, והחלטתה לפיה לא עלה בידיו להוכיח את הטענות בעניין סיוע ליהודים בדרכם מאתיופיה לישראל היא החלטה סבירה שאינה מצדיקה התערבות של בית המשפט.

http://elyon1.court.gov.il/files/08/940/108/t08/08108940.t08.htm

בג"ץ 9147/08 פלוני נ' שר הפנים

תאריך: 28.12.09

עובדות: העותר הוא תושב קבע בישראל העותר לקבלת אזרחות. לטענתו, הובטח לאביו, תושב השטחים שסייע לכוחות הביטחון הישראליים, כי תינתן לו ולבני משפחתו אזחות. לטענת המדינה לא ניתנה הבטחה כזו. סירוב המדינה להעניק לעותר אזרחות מבוסס גם על הרשעתו פעמיים בעבירה של העסקת שוהים שלא כדין ועל טענת המדינה כי מרכז חייו הוא בשטחים הכבושים.

נפסק:בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי לא הוכח כי במסגרת ההסכם עם אביו של העותר הובטחה אזרחות לו ולבני משפחתו. עוד נפסק, כי סעיף 9(א)(4) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, המתיר לשר הפנים להעניק אזרחות למי שפעל לקידום ביטחון מדינת ישראל, מותיר את הענקת האזרחות לשיקול דעתו של משרד הפנים. נקבע כי מי שמבקש לקבל אזרחות צריך לבוא כשהוא אינו נושא עמו צקלון של עבר פלילי, וכי עבירות הנוגעות להעסקת שוהים שלא כדין הן עבירות חמורות, נוכח מעורבותו של חלק קטן מהם בפעילות טרור.

http://elyon1.court.gov.il/files/08/470/091/t06/08091470.t06.htm

עת"מ (י-ם) 705/07 מארי לוז רומרו מוסקרה נ' שר הפנים, פסק דין מיום 21.12.2009

עובדות: העותרים הם אזרחית קולומביה ושני ילדיה הקטינים. ילדיה הקטינים הם בעלי אזרחות ישראלית היות שאביהם, שאינו נמצא היום במערכת יחסים עם האם, הוא אזרח ישראל. משרד הפנים דחה את בקשת האם לקבל מעמד בישראל וזאת מן הטעם שמעולם לא החלה בהליך המדורג להסדרת מעמדה מכוח היותה בעבר בת זוג של ישראלי.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים קיבל את העתירה והורה למשרד הפנים להסדיר את מעמדה של האם. בית המשפט קבע כי בעת קבלת טענות מן הסוג האמור שיקול טובת הילד הוא שיקול על ששיקולים אחרים הם משניים ביחס אליו, כי במקרה זה משרד הפנים לא נימק ולא פירט איזה משקל ניתן לתסקיר פקיד הסעד שהוצג בפני הוועדה הבין-משרדית, אם בכלל, וכי התסקיר מעלה כי טובתם של הקטינים תפגע משמעותית אם אמם תגורש מישראל.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/BA034FE06A08503E422576930061D7A3/$FILE/B3767744476AEB644225768B0039DBE1.html?OpenElement

עת"מ (ת"א) 2361/09 אוסנה נ' משרד הפנים

עובדות: העותרת, אזרחית הפיליפינים, ששהתה בעבר בישראל כדין מכוח רישיון ישיבה שניתן לה לצורך עבודה בענף הסיעוד, הפכה לשוהה שלא כדין לאחר סיום עבודתה. משרד הפנים דחה את בקשתה להסדרת מעמדה מכוח יחסי זוגיות עם העותר, אזרח ישראל, וזאת מן הטעם בן הזוג הורשע בעבירה בפלילים ונדון לעונש מאסר בפעול ומן הטעם שהעותרת נשואה ואם לחמישה ילדים בפיליפינים.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו דחה את העתירה. בפסק הדין נקבע כי מועד הפנייה בבקשה להסדיר את מעמדה של העותרת והעובדה ששהתה בישראל שלא כדין מעלים, בהעדר ראיות לסתור, חשש ממשי בדבר פיקטיביות הקשר. נקבע כי העותרים לא הניחו תשתית ראייתית מספיקה בעניין כנות הקשר ביניהם, וכי במהלך השימועים שנערכו להם נתגלו סתירות.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/B8BFB19C7D457FB24225766400519A6A/$FILE/7E648DB29DA39E4842257663002D58DE.html?OpenElement

זכויות האדם ונטילת סיכונים: על דמוקרטיה, "תיוג אתני" ומבחני פסקת ההגבלה (בעקבות פסק דין חוק האזרחות והכניסה לישראל), ברק מדינה ואילן סבן

http://law.huji.ac.il/upload/Family(1).pdf

הקשר בין הומופוביה לגירוש זרים, אייל גרוס, וואלה חדשות

מקור: וואלה! NEWS

מועד פרסום: 8.10.09

מאמר דעה המתייחס להפסקת ההליך המדורג של בן זוגו של ניר כץ, שנרצח בבית האגודה לזכויות ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים, להפליית ידועים בציבור לעומת בני זוג נשואים באמצעות קביעת נהלים שונים להסדרת מעמד בישראל, ולקשר שבין הומופוביה לקסנופוביה.

http://news.walla.co.il/?w=/2971/1585913

בג"ץ 2993/05 זגידולין נ' שר הפנים

עובדות: העותרת היא ילידת ואזרחית רוסיה, שאמה נישאה ליהודי. בסמוך לאחר הנישואין, ועזרה ימים לפני שמלאו לעותרת 18 שנים, אימץ אותה ברוסיה בן זוגה של האם. בני הזוג היגרו לישראל והתאזרחו, ואילו בקשתה של העותרת להתאזרח מכוח חוק השבות וחוק האזרחות, מכוח היותה ביתו המאומצת של יהודי, נדחתה בנימוק שאין מתקיימים כאן יחסי הורות. במהלך הדיונים בעתירה, החליט משרד הפנים, לאחר קיומו של הליך בוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים, לתת לעותרת רישיון ישיבה מסוג ב/1 לפרק זמן של שנה בשל מצבה הבריאותי של אמה. העותרת הוסיפה ועמדה על הסעד של מתן אזרחות מכוח היותה בתו של יהודי.

נפסק: בית המשפט העליון דחה את העתירה, וקבע כי נוכח העובדה שעם פקיעת רישיון הישיבה של העותרת ייבחן עניינה על ידי משרד הפנים, לא מתחייבת הכרעה בטענות העותרת בעת הזו, וכי אם בתום השנה תתקבל החלטה סופית שלא תשביע את רצונה, תוכל העותרת לשוב ולעתור.

http://elyon1.court.gov.il/files/05/930/022/r18/05022930.r18.htm

עת"מ (ת"א) 1244/09 הורמיליאדה נ' משרד הפנים

העובדות: העותר הוא תושב קבע בישראל, שקיבל מעמד מכוח החלטת ממשלה מס' 156 בעניין הסדרת מעמדם של ילדי מהגרי עבודה, והעותרת היא בת זוגו. משרד הפנים סירב להסדיר את מעמדם מכוח היותם ידועים בציבור בטענה כי נהליו אינם מאפשרים הסדרת מעמדו של ידוע בציבור של תושב קבע. לאחר מכן בני הזוג נישאו, ובקשתם להסדרת מעמדה של העותרת מכוח נישואיהם נדחתה ללא נימוקים.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו קיבל את העתירה והורה למשרד הפנים לשוב ולבחון את הבקשה וליתן תשובה מנומקת, וזאת לאור העובדה שהבקשה נדחתה ללא נימוקים באופן "החורג ממנהל תקין ומהתנהלות סבירה". בית המשפט סירב לבקשת העותרים להשאיר את העתירה תלויה ועומדת עד לקבלת החלטתו החדשה של משרד הפנים.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/E035B891C01BE29742257641005339C5/$FILE/033AA7BB9C9D9395422576410026EECD.html?OpenElement

עת"מ (ת"א) 1919/09 מיכאלי נ' משרד הפנים

עובדות: העותרת, אזרחית גיאורגיה, נכנסה לישראל שלא כדין ושהתה בה במשך שלוש שנים שלא כדין, עד למועד יציאתה מישראל יחד עם העותר, אזרח ישראל, שלו נישאה בגיאורגיה. בני הזוג הגישו בקשה לאפשר את כניסתה של העותרת לישראל ואת הסדרת מעמדה מכוח נישואי בני הזוג. לאחר שנערך לעותרים שימוע בנציבות הישראלית בגיאורגיה הוחלט לדחות את הבקשה בנימוק שמשרד הפנים לא השתכנע מכנות הקשר בשל סתירות שהתגלו בשימועים ובשל כניסתה של העותרת לישראל שלא כדין.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו קיבל את העתירה, וקבע כי החלטת משרד הפנים לדחות את הבקשה לא הייתה מנומקת דיה, וכי הנימוקים שהובאו בפני בית המשפט בתגובה לעתירה אינם מרפאים את הפגם של אי מתן נימוקים מספיקים מלכתחילה. בית המשפט קבע כי העותרים רשאים להגיש בקשה חדשה למשרד הפנים, וכי על משרד הפנים לתת החלטה מנומקת בבקשה זו.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/0504EBEB06860D5E4225763B00534332/$FILE/A1DD816F1B7645864225763B00409095.html?OpenElement

עת"מ (ת"א) 1672/09 אלמאנו נ' שר הפנים

עובדות: העותרת היא אזרחית רומניה חסרת מעמד בישראל, שנכנסה לישראל בשנת 1993 בהיותה בת עשר שנים כדי לבקר את אימה, ומאז היא שוהה בישראל שלא כדין. מספר עתירות קודמות שהוגשו על ידה נדחו מטעמים של קיומו של סעד חלופי ואי מיצוי הליכים. העתירה הנוכחית הוגשה לאחר שמשרד הפנים סירב לבקשתה להעניק לה מעמד בישראל ואף סירב להעביר את עניינה לבחינת הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו דחה את העתירה. נפסק העובדה שהעותרת שוהה בישראל שנים רבות שלא כדין אינה מעלה טעם הומניטארי מיוחד, המצדיק כי יינתן לה מעמד בארץ, וכי עניינה אינו שונה מזה של אחרים רבים השוהים בישראל שלא כדין. כמו כן צוין בפסק הדין כי העובדה שהעותרת סירבה להצעת משרד הפנים להגיש בקשה להסדרת מעמדה בישראל מכוח היותה בת זוג של אזרח ישראל מעלה תהיות, והעובדה שציינה בעתירתה כי היא שומרת על הזכות לבקש מעמד מטעם זה אם תידחה עתירתה, מעלה תהיות.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/B1A6BF8270DDCA86422576300051E17E/$FILE/1116669444B6EE2842257630003765C7.html?OpenElement

בכירי המשפטנים נגד גירוש זרים: בושה כעם ומדינה, הארץ

מקור: הארץ

מועד פרסום: 11.9.09

ידיעה על דו"ח מרכז מציל"ה בנושא מדיניות ההגירה, בו הומלץ, בין היתר, לאפשר למהגרי עבודה הנמצאים פרק זמם ממושך בישראל לקבל מעמד מעמד של קבע; להסדיר את מעמדם של ילדי מהגרי עבודה בתנאים מסוימים; לפעול על פי עקרונות אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים; ולהגביר את הפיקוח על הגבולות ואת האכיפה נגד שוהים שלא כדין.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1113971.html

עת"מ (חיפה) 16067-03-09 לוין נ' משרד הפנים

עובדות: העותרת היא אזרחית קזחסטן ואמם של שתי אזרחיות ישראליות, המתגוררות בישראל. משרד הפנים סירב לתת לה רישיון לישיבת קבע בהתאם לנוהל המאפשר הסדרת מעמדם של הורים קשישים של אזרחי ישראל, וזאת נוכח איחורה בהגשת המסמכים התומכים בבקשה, שנתבקשה להגיש. לטענתה של העותרת, העיכוב בהגשת המסמכים נבע מקשיים ביורוקרטיים בהשגת המסמכים.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה וקבע כי על משרד הפנים לשקול את עניינה של העותרת מחדש ולבחון את המסמכים שהיא מבקשת להגיש. בית המשפט קבע, כי לכאורה קבלת ההחלטה ללא עיון במסמכים שהוגשו באיחור היא סבירה, אולם נוכח העובדה ש"נוהל הורה קשיש" הוא נוהל, שנקבע מטעמים הומניטאריים, על מנת לא להשאיר הורה מבוגר לבד בעולם כשמשפחתו בישראל, יש לשקול את הבקשה מחדש, כעת משהוגשו המסמכים, וכשעולה מהם לכאורה כי העותרת עומדת בתנאי הנוהל.

http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5C172.25.40.101%5Cidc_repository%5C272%5C544%5C4e857417538e493bbad02eaadefc7370&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=A5E92F803EC45861AD882EB848BCC2AA&OnePageMode=1

ברח מסודן כעבד, רוצה לחזור לשם עם השכלה, ניר חכלילי

מועד פרסום: 19.6.2009

מקור: NRG

ראיון אישי עם פליט מדרום סודן, המתאר את חטיפתו לעבדות בסודן בהיותו ילד, את בריחתו למצרים, את חייו במצרים ואת הקשיים בהם נתקלים פליטים במצרים, את המעבר לישראל ואת הקשיים בישראל שמקורם בהעדר מעמד ובמגבלות הגיאוגרפיות המוטלות על מבקשי מקלט.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/905/753.html

בג"ץ 1288/09 לוקובסקי נ' משרד הפנים

מועד פרסום: 16.6.2009

העובדות: העותרות הן שתי קטינות, שתיהן בנות לאם מרוסיה, השוהה בישראל שלא כדין, ולאב יהודי, שנעלם כמה שנים לפני הגעת האם ובנותיה לישראל. העותרות מבקשות לקבל אזרחות מכוח חוק השבות.

נפסק: העתירה נדחתה על הסף. נפסק כי בקשה לאשרת עולה לקטינים צריכה להיות מוגשת על ידי שני ההורים במשותף, ואם אחד מהם נעדר, על ההורה המבקש לקבל אפוטרופסות בלעדית לפני הגשת הבקשה. כמו כן נפסק שלתצהיר של קטין המוגש לבג"ץ יש צורך לצרף הסכמה בכתב של הורה, ושאם הקטינים מיוצגים על ידי עורך דין, יש לצרף ייפוי כוח של ההורים, אחרת עורך הדין אינו מוסמך להעלות טענות בשם הקטינים.

http://elyon1.court.gov.il/files/09/880/012/h04/09012880.h04.htm

ויסטל נ' משרד הפנים

מועד פרסום: 15.6.2009

עובדות: עתירה נגד החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתם של בני זוג, אזרח ישראלי ואזרחית הפיליפינים, אף על פי שלא התגלו סתירות בראיונות איתם בשל מה שהוגדר על ידי משרד הפנים כ"זוגיות מוזרה" (בני הזוג גרים בדירה בת שלושה חדרים שבה בסופי שבוע מתגורות שבע נשים פיליפיניות נוספות וקיים פער גילאים משמעותי ביניהם).

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו קיבל את העתירה והורה למשרד הפנים ליתן לבת הזוג מעמד מכוח זוגיותה עם בן הזוג הישראלי. נפסק כי בני הזוג הציגו די ראיות כדי לבסס קשר זוגי. פסק הדין מותח ביקורת חריפה על התנהלותה של הוועדה הלשכתית שדנה בעניינם של העותרים, בין השאר בשל מילוי לקוי של הטפסים בהם משתמשת הוועדה, וקובע כי הוועדה אינה מנהלת הליכים מינהליים תקינים.

http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4319029.doc

עת"מ (ב"ש) 325/08 בייבצייב נ' שר הפנים

מועד פרסום:25.5.2009

עובדות: לעותרת ניתן רישיון ישיבה ארעי (א/5), שהוארך מפעם לפעם במשך 6 שנים, בשל נישואיה לאזרח ישראל, אולם משרד הפנים סירב להאריכו בשל "התרשמות שלילית מקשר הנישואין".

נפסק: בית המשפט קיבל את העתירה והורה למשרד הפנים לקיים שימוע נוסף בשל הפגמים שנפלו בהליך השימוע ובקבלת ההחלטה. בין השאר נקבע כי משרד הפנים לא הציג ראיות מספיקות על מנת שרשות מינהלית סבירה תסיק שאין מדובר בנישואין כנים. היה על משרד הפנים לערוך שימוע בו יציג בפני העותרים את הראיות המעידות לטענתו על כך שהנישואין אינם כנים, לאפשר לעותרים להתייחס לטענות ולאפשר להם להביא ראיות נגדיות. פסק הדין עומד על ההבחנה הקיימת בפסיקה בין "נישואין פיקטיביים", שבהם בני הזוג כלל אינם מתכוונים לקיים חיי נישואין ושכל מטרתם היא להשיג זכויות שמעניק החוק והמצדיקים דחיית בקשה למעמד בישראל, לבין "נישואי תועלת", הנעשים למטרת נישואין כשהמניע מאחוריהם הוא קבלת זכות.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/C5478FC7F41B9618422575D10055E4AB/$FILE/CC36BBFB6A1B3CBA422575C1003DBC17.html?OpenElement

עת"מ (ת"א) 2258/08 בן סלמון נ' משרד הפנים

תאריך: 30.3.2009

העותר, אזרח ישראלי, עותר להסדיר מעמדו של העותרת, לה הוא נשוי, בהתאם לנוהל המדורג. העותרת שהתה שלא כדין בישראל מספר פעמים קודם לכן. פסק הדין מתאר אותה כמי שעסקה בזנות בישראל וכמי שנכנסה בפעם השנייה באמצעות נישואין פיקטיביים לישראל, אולם מעובדות פסק הדין עולה כי העותרת הייתה קוקבן סחר בבני אדם למטרת זנות. משרד הפנים דחה את בקשת העותרת להיכנס לארץ ולקבל בה מעמד בטענה כי עברה מצביע על כך שהיא אינה מכבדת את רשויות החוק בישראל ואינה בוחלת בכל אמצעי כדי להיכנס לישראל, והדבר משליך על הערכת כנות הקשר, כמו גם פער הגילאים בינה לבין בן זוגה.

בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו קבע כי העותרת נושאת על גבה "קופת שרצים", כי היא זלזלה באופן בוטה בחוקי מדינת ישראל, וכי מעשיה פגעו במאמצי המדינה להלחם ב"נגעים הנלווים לתעשיית הזנות". בנוסף לכך, עיון בתרשומת הראיונות שערך משרד הפנים עם העותרת מצביע כי היא אמנם הודתה כי שהתה שלוש פעמים בעבר בישראל, כי נישאה בנישואין פיקטיביים וכי נכנסה באמצעות מסמכים מזויפים, אך לא סיפרה כי היא עבדה בזנות. הסתרת עובדה זו מהווה חוסר תום לב מצד העותרת. לפיכך העתירה נדחתה.

במסגרת ערעור על פסק הדין שהוגש לבית המשפט העליון נדחתה בקשה לסעד זמני שיתיר את כניסת העותרת לישראל עד להכרעה בערעור, הן בשל העובדה שמדובר בבקשה לצו עשה, המתיר לעותרת להיכנס לישראל ומשנה את המצב הקיים, והן בשל סיכוייו הנמוכים שלח הערעור.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/1B02243ABDD58E4B422575940002E22B/$FILE/87599336DD3AF69F42257583002502C3.html?OpenElement

עת"מ (ת"א) 2489/08 ארפעאיה נ' משרד הפנים

מועד פרסום:22.3.2009

עובדות: העותר, אזרח ירדני, נישא לעותרת, אזרחית ישראל, וקיבל במסגרת ההליך המדורג להסדרת מעמדם של בני זוגם של ישראלים רישיון ישיבה מסוג א/5 (רישיון לישיבת ארעי) שחודש מעת לעת. בהמשך הוחלט שלא להאריך את רישיון ישיבתו של העותר הן בטענה כי הוא נכנס לישראל ויצא ממנה מספר רב של פעמים ומרכז חייו אינו בישראל והן בטענה כי הוא נשא אישה שנייה לאחר נישואיו לעותרת. העותרים הציגו מסמכים המעידים על כך שהעותר התגרש מאשתו השנייה.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה וקבע כי כניסותיו ויציאותיו של העותר את הארץ לא מעידים על כך שמרכז חייו אינו בישראל. כמו כן נפסק כי בעת דחיית הבקשה העותר כבר לא היה נשוי לאישה השנייה ולכן נישואיו השניים לא יכולים להוות עילה לדחיית הבקשה להסדיר את מעמדו.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/C4B579E7ABF84DEA4225758300553F49/$FILE/74C5B02F0743823C4225757E00292139.html?OpenElement

עת"מ (ת"א) 2368/08 רייס נוב נ' משרד הפנים

מועד פרסום: 16.3.2009

עובדות: משרד הפנים סירב להסדיר את מעמדה של העותרת, אזרחית הרפובליקה הדומיניקנית, מכוח נישואיה לישראלי בהעדר מסמך המעיד כי היא רווקה. לאחר שהוצגה במסגרת ההליך המשפטי הצהרה חתומה של העותרת בפני שגריר הרפובליקה הדומיניקנית המעידה על רווקותה, משרד הפנים התבקש לנקוט עמדה ביחס למסמך אך לא עשה זאת עד למועד הדיון.

נפסק: בהעדר התייחסות למסמך מצד משרד הפנים, בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה, הורה למשרד הפנים לבחון את הבקשה להעניק לעותרת מעמד מכוח נישואיה ולהתייחס אליה כאל רווקה, ופסק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת העותרת.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/684C8BC1AB261FD34225757B00568849/$FILE/14EE0C4994DA765A4225757B0035FCDF.html?OpenElement

קני וויליאמס, כדורסלן העבר של הפועל ירושלים, זומן לשימוע בטענה שהוא שוהה בלתי חוקי בישראל, יובל גורן

מועד פרסום: 12.3.2009

כתבה אודות קני ויליאמס, שחקן כדורסל החי בישראל עם בת-זוגו ואשתו, החשוד בשהייה שלא כדין.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1070684.html