דו"ח שנתי של MIGREUROP להפרת זכויות האדם באזורי גבול

הדו"ח השנתי על 2009, הוא הראשון המתפרסם של MIGREUROP, ומתרכז בארבעה אזורים שהפכו לסמל להפרת זכויות אדם בגבולות של אירופה: הגבול התורכי-יווני, אוג'דה בגבול מרוקו-אלג'יריה, קאלה בין צרפת לאנגליה, והאי למפדוזה בין צפון אפריקה לאיטליה.

http://www.statewatch.org/news/2009/dec/migreurop-report-2009.pdf

עע"מ 5107/08 פלוני נ' שר הפנים

תאריך: 5.5.2009

המערער הוא מבקש מקלט טורקי הטוען כי נשקפת לו סכנה במדינת מוצאו על רקע השתייכותו לארגון HADEP ולמפלגת DEHAP. לטענתו הוא נמלט מטורקיה לאחר שנעצר ושוחרר ולאחר שנמסר לו כי יועמד לדין בגין השתייכות לארגון טרור. שר הפנים, בעקבות המלצה שלילית של הוועדה המייעצת לענייני פליטים שניתנה על בסיס המלצה שלילית של נציבות האו"ם לפליטים, דחה את בקשת המקלט של המערער. דחיית הבקשה התבססה על טעויות של המערער בשם הארגון אליו השתייך, שמהן הסיקה כי טענתו אינה אמינה. כמו כן מתבססת דחיית הבקשה על כך שהעותר שהה בישראל משנת 1996, חזר לטורקיה לשמונה חודשים בשנת 1999 ופנה אל נציבות האו"ם לפליטים בבקשת מקלט רק בשנת 2003, ועל כך שקיומו של צו מעצר נגד העותר אינו מבסס בהכרח את קיומה של רדיפה על רקע פוליטי. המערער עתר נגד ההחלטה. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה (עת"מ (ת"א) 1762/07, פסק דין מיום 19.5.2008).

בית המשפט העליון דחה את הערעור, וקבע כי ההחלטה לדחות את בקשת המקלט היא "תוצאה של תהליך בדיקה מקצועי, יסודי ואמין". הנימוקים שעליהם התבססה הנציבות מהווים "תשתית ראייתי איתנה להחלטה" להחלטה שלא להכיר במערער כפליט. בית המשפט העליון דחה גם את הערעור ככל שהוא הופנה נגד העובדה שלא התאפשרה לו גישה לחומר, שעליו התבססה ההחלטה לדחות את בקשתו למקלט, משום שהדרישה הועלתה לראשונה בערעור ולא הועלתה בעתירה.

http://elyon1.court.gov.il/files/08/070/051/h13/08051070.h13.htm

עת"מ (ת"א) 1763/07 טקין נ' משרד הפנים

מועד פרסום: 24.2.2009

עובדות: העותר הוא אזרח טורקי שנכנס לישראל כדין לצרכי עבודה והפך לשוהה שלא כדין לאחר ש"נטש" את מעסיקו. לאחר שנעצר בגין שהייה שלא כדין ושוחרר ממשמורת הגיש בקשה להכרה בו כפליט. לטענת העותר הוא שייך לארגון HADEP, שהוגדר בכלתי חוקי בטורקיה ושחבריו נעצרים או "נעלמים" בטורקיה. משרד הפנים, בהמלצת נציבות האו"ם לפליטים דחה את בקשת העותר להכיר בו כפליט ונגד החלטה זו מופנית העתירה.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה. בפסק הדין נקבע כי לנציבות האו"ם לפליטים הכלים המקצועיים והנגישות למידע הדרושים לצורך בחינת בקשות למקלט. בית המשפט קיבל את נימוק נציבות האו"ם לפליטים, לפיו אין מדובר ברדיפה של העותר אלא בתביעה נגדו של רשויות המדינה. בית המשפט אף קבע כי העובדה שרק 4 שנים לאחר כניסתו לישראל ביקש העותר מקלט מחזקת את המסקנה כי לא נשקפת לו סכנה. בנוסף, בית המשפט דחה את העתירה לקבל את פרוטוקול הוועדה המייעצת לענייני פליטים, שדנה בעניינו של העותר, וזאת משום שלא נעשתה פנייה מוקדמת בבקשה לקבל את המסמכים המבוקשים לפני הגשת העתירה.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/A12E73C40E1C099E4225756700557438/$FILE/D9349704E4F337A642257565002D45DE.html?OpenElement

עת"מ (ת"א) 1268/09 הרדאם נ' בית הדין למשמורת שוהים שלא כדין

מועד פרסום: 22.2.2009

עובדות: העותר, אזרח טורקיה שנכנס לישראל באשרה לצורך עבודה, הגיש בקשה למקלט. לאחר הגשת הבקשה "נטש" את מעסיקו והפך לשוהה שלא כדין בשל כך, אף על פי שהוא החזיק במכתב מאת נציבות האו"ם לפליטים המעיד כי הוא מבקש מקלט. בית הדין לביקורת משמורת שוהים שלא כדין סירב לשחרר את העותר ממשמורת וזאת בטענה כי פנייתו בסמוך למועד בו הפך לשוהה שלא כדין מעידה על כך שבקשת המקלט הוגשה שלא בתום לב. לטענת העותר לא היה מקום לעוצרו מלכתחילה היות שהוא מחזיק ב"מכתב הגנה" מנציבות האו"ם לפליטים, ומכל מקום בחלוף למעלה מ-60 ימים בהם הוא עצור, היה על משרד הפנים לשחררו לאור הוראות סעיף 13ו(א)(4) לחוק הכניסה לישראל.

נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים קבע כי בעותר לא מתקיימים הסייגים לשחרור הקבועים בסעיף 13ו(ב) לחוק הכניסה לישראל, שכן הרחקתו אינה מתעכבת בשל חוסר שיתוף פעולה מצידו. הגשת בקשת מקלט אינה מהווה חוסר שיתוף פעולה עם גירוש מישראל. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, אף על פי שקיים שיקול דעת להימנע משחרור גם לאחר 60 ימים, הכלל הוא שחרור, ובמקרה זה אין הצדקה לסטות מכלל זה. במקרה זה, משפנה העותר לנציבות האו"ם לפליטים עוד לפני פקיעת רשיון הישיבה בו החזיק, ומשנשתנתה נקודת האיזון בחלוף למעלה מ-60 ימים בהם לא ניתן היה להרחיק את העותר, יש לשחררו בערבות מתאימה. בית המשפט אף העיר באשר לצורך לקיים ביקורת שיפוטית יזומה על מעצרם של שוהים שלא כדין בחלוף 60 ימים ממועד מעצרם ולצורך בנוכחות מתורגמנים בשימוע במשרד הפנים ובדיונים בבית הדין.

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/610B0AFFE463BED942257565005578BD/$FILE/732C6915FC25F62342257565002479B6.html?OpenElement