עובדות: המערער הוא אזרח ניז'ר, מדינה לה אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, שנכנס לישראל ללא היתר, עבד בה, ולאחר מכן נעצר והושם במשמורת, בה הוא שוהה למעלה משנה וחצי. בית הדין לביקורת משמורת סירב לשחררו, אולם בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע קבע כי יש לשחררו בתנאים, בהם הפקדה של 30,000 ₪ במזומן, שהייה ב"מעצר בית" והתייצבות יומית במשטרה. נוכח העדר אפשרות להפקיד את הסכום האמור, המערער נותר במעצר למרות פסק הדין שהורה על שחרורו.
נפסק: בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור. נקבע כי עילת השחרור הקבועה בסעיף 13ו(א)(4) לחוק הכניסה לישראל, לפיה החזקה במשמורת תקופה העולה על 60 ימים מהווה עילה לשחרור, מתקיימת במקרה זה, וכי לא מתקיים אף אחד מן הסייגים הקבועים בחוק. בית המשפט קבע כי המדינה לא קידמה באופן ראוי את הליך הרחקתו של המערער מישראל, וחזר על ההלכות, לפיהן תכלית המעצר לפי חוק הכניסה לישראל היא מימוש הגרוש בלבד, ולפיהן בחלוף 60 ימים הכלל הוא שחרור ממשמורת והחריג הוא המשך החזקה במעצר. עוד נקבע כי תנאי השחרור שבית המשפט המחוזי קבע הם מחמירים מדי ומסכלים בפועל את השחרור, וקבע תנאי שחרור מחמירים פחות.
http://elyon1.court.gov.il/files/09/670/072/k08/09072670.k08.htm
נפסק: בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור. נקבע כי עילת השחרור הקבועה בסעיף 13ו(א)(4) לחוק הכניסה לישראל, לפיה החזקה במשמורת תקופה העולה על 60 ימים מהווה עילה לשחרור, מתקיימת במקרה זה, וכי לא מתקיים אף אחד מן הסייגים הקבועים בחוק. בית המשפט קבע כי המדינה לא קידמה באופן ראוי את הליך הרחקתו של המערער מישראל, וחזר על ההלכות, לפיהן תכלית המעצר לפי חוק הכניסה לישראל היא מימוש הגרוש בלבד, ולפיהן בחלוף 60 ימים הכלל הוא שחרור ממשמורת והחריג הוא המשך החזקה במעצר. עוד נקבע כי תנאי השחרור שבית המשפט המחוזי קבע הם מחמירים מדי ומסכלים בפועל את השחרור, וקבע תנאי שחרור מחמירים פחות.
http://elyon1.court.gov.il/files/09/670/072/k08/09072670.k08.htm
