מועד פרסום: 17.2.2009
עובדות: העותר נכנס לישראל בסוף שנת 2005 ועבד לפי רישיון מסוג ב/1 אצל שני מעסיקים בענף הסיעוד. בשנת 2007, בעת שהעותר כבר שהה בישראל ללא מעמד כלשהו בשל פטירת מעסיקתו השנייה, ניתן לו על ידי המשטרה מסמך, לפיו הוא עד מבוקש לחקירה משטרתית, וזאת תלונה שהגיש נגד שתי חברות כוח אדם. תוקף המסמך הוארך מספר פעמים, עד שבחודש פבואר 2008 הודע לעותר כי המסמך לא יוארך עוד וכי עליו להסדיר את מעמדו או לצאת את הארץ עד יום 12.3.2008. לפני הגיעו של מועד זה העותר ניגש ללשכה עם מעסיקה פוטנציאלית, אך הלשכה מסרה לה ש"יש בעיה" עם העותר, ולכן המעסיקה החליטה שלא להעסיקו. כאשר ניגש ללשכת מינהל האוכלוסין לאחר חלוף המועד שנמסר לו, סירב משרד הפנים להסדיר את מעמדו.
נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה וקבע כי היות שמשרד הפנים לא הכחיש את הטענה לפיה המשיב הוא שגרם לכך שהעותר לא יועסק על ידי מעסיקתו הפוטנציאלית, יש לאפשר לעותר להסדיר את מעמדו.
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/3B7D0908414E21CD422575600055C418/$FILE/7F57C55016B470F04225755B00384DAC.html?OpenElement
