מועד פרסום: 1.4.2009
עובדות: העותרת, אזרחית הפיליפינים, עותרת להחלת ההליך המדורג להסדרת מעמדם של בני זוגם של ישראלים עליה בשל נישואיה לאזרח ישראלי. עד למועד נישואיהם שימשה העותרת כמטפלת הסיעודית של העותר. משרד הפנים סירב להחיל עליה את ההליך המדורג בנימוק כי מדובר בנישואי נוחות. במהלך הדיון בעתירה נערך לעותרים שימוע נוסף, ובעקבותיו החליט משרד הפנים להעניק לעותרת רשיון ישיבה מסוג א/5 (תושבות ארעית) אך הבהיר כי אין מדובר ברישיון הניתן במסגרת ההליך המדורג ואין בכך משום הבטחה כי תוענק לה אזרחות בסופו של דבר, אולם בהמשך תיבחן שוב שאלת כנות הקשר.
נפסק: אף על פי שהעותרים עמדו על כך שמשרד הפנים יבחן כבר עכשיו את הבקשה להתאזרחות, בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות העניין עמדתו החדשה של משרד הפנים אינה בלתי סבירה. בית המשפט דחה את העתירה אך ציין כי "בבחינת כנות קשר הנישואין, נראה כי אין לשלול מראש מתכונות שונות ומגוונות של חיים זוגיים, אשר אינן תואמות בהכרח את המתכונת הקלסית, ואין השוני מעיד, כשלעצמו, על חוסר אמיתותו של הקשר הזוגי".
http://elyon1.court.gov.il/files/07/370/034/r11/07034370.r11.htm
