תאריך: 10.5.2009
עובדות: המערער הוא אזרח פיליפיני השוהה בישראל 12 שנים ,מתוכן 12 שלא כדין. הוא בבית משפט השלום הורשע לפי הודאתו בעבירות של תקיפת קטין או חסר ישע בידי אחראי, לאחר שהיכה ילדים הפוקדים גן ילדים לילדי מהגרי עבודה שהוא מנהל, ובעבירה של שהייה שלא כדין. שירות המבחן בתסקיר שהוגש לבית משפט השלום המליץ שלא להרשיע את המערער, אך בית משפט השלום הרשיעו בכל זאת. המערער הוא הורה לשני ילדים העומדים בתנאי החלטת ממשלה מס' 156, המאפשרת את הסדרת מעמדם של ילדי מהגרי עבודה השוהים שלא כדין והוריהם, אולם בעקבות ההרשעה בבית משפט השלום נדחתה בקשת המשפחה להסדיר את מעמדה בגין "מניעה פלילית".
נפסק: בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וביטל את ההרשעה בשל ההשלכות הקשות שתהיינה להותרת ההרשעה בעינה על ילדיו הקטינים של המערער ובשל נסיבות מקלות נוספות. בית המשפט קבע כי המערער לא יוכל להמשיך לנהל את הגן שבבעלותו, וכי יבצע 150 שעות עבודה לתועלת הציבור.
