פסק דינו של בית המשפט העליון בו נקבע כי עילת השחרור ממשמורת הקבועה בסעיף 13ו(א)(4) לחוק הכניסה לישראל, לפיה ממונה ביקורת הגבולות רשאי לשחרר אדם ששהה למעלה מ-60 ימים במשמורת, אינה מחייבת שחרור אלא מותירה את השאלה האם לשחרר לשיקול דעתו של משרד הפנים. יחד עם זאת, נפסק כי שיקול הדעת להוסיף ולהחזיק אדם במשמורת לאחר 60 ימים הוא מצומצם, וככלל, בהעדר אינטרס ציבורי בעל משקל חיוני, ישוחרר מי ששוהה במשמורת פרק זמן העולה על 60 ימים.