תאריך: 15.4.2009
עתירתה של אזרחית רוסיה להכרה בה כפליטה. העותרת הייתה מנהלת בית ספר תיכון ברוסיה. לאחר שהסתבר לה שגורמים עברייניים שכנעו כמה מתלמידותיה לנסוע אל מחוץ למדינה כדי לעבוד לכאורה בעבודות דוגמנות, היא פנתה לרשויות נוכח חששה כי מדובר במסווה לסחר בנשים למטרת זנות. לאחר שהגישה את התלונה גורמים מן המאפיה איימו מספר פעמים על חייה ועל חיי ילדיה ופרצו לביתה. המאיימים אף הציגו בפניה מסמכי משטרה הנוגעים לתלונתה, שהעלו בליבה את החשד כי המשטרה משתפת עמם פעולה. פניותיה אל המשטרה בבקשה כי תזכה להגנה לא זכו למענה הולם.
בית המשפט פסק כי על מנת להיות מוכרת כפליטה לפי האמנה בדבר מעמדם של פליטים נדרש קשר בין הרדיפה הנטענת לבין אחד מחמשת הבסיסים המופיעים באמנה (דת, גזע, לאום, דעה פוליטית או שייכות לקבוצה חברתית מסוימת). בית המשפט דחה את טענתה של העותרת כי היא שייכת לקבוצה החברתית של נשים קורבנות סחר בבני אדם מן הטעם שהיא עצמה אינה מצויה בסכנה כי יסחרו בה לזנות ומן הטעם שפעילות עבריינית כשלעצמה אינה מבססת רדיפה על יסוד אחת העילות המופיעות באמנה. כמו כן נקבע כי לא הוכח שהעותרת אינה יכולה לזכות להגנה על ידי המשטרה במדינת מוצאה.
http://www.refugeecaselaw.org/cases_files/Canada/case_1431_1.pdf
