מועד פרסום: 26.3.2009
עובדות: העותר הוא מהגר עבודה מסין שעבד בענף הבניין. מאז הגעתו לישראל הוא עבד באמצעות מספר תאגידי כוח אדם, ואף נעצר פעם אחת בעבר ושוחרר לצורך מציאת עבודה והסדרת מעמדו מחדש. לאחר ש"נטש" את התאגיד הרביעי שהעסיק אותו, העותר לא נרשם כעובד של תאגיד אחר ולכן נעצר והוצא נגדו צו גירוש.
נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה. בפסק הדין צוין כי בהתאם לנהלי העסקתם של מהגרי עבודה בענף הבנין, על עובד שעזב את עבודתו עבור תאגיד להרשם כעובדו של תאגיד אחר בתוך 30 ימים מיום ש"נטישתו" דווחה. במקרים בהם מוצגת ראשית ראיה כי איחור ברישום נגרם בשל מחדל של התאגיד שהעסיק את העובד בפועל, הנוהל מאפשר רישום גם לאחר 60 ימים ממועד הדיווח על עזיבת התאגיד, אך רישום לפי חריג זה לא יתאפשר יותר מפעם אחת עבור כל עובד. בית המשפט פסק כי העותר לא עמד בתנאים אלה. כמו כן, בית המשפט דחה את טענת העותר כי בתקופה שלאחר שעזב את התאגיד בו עבד כלל לא התאפשר רישום של עובדים חדשים.
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/5D9D11B5A9F45FB84225758500569186/$FILE/F3B6E898CFF14D0E422575850029F33C.html?OpenElement
