מועד פרסום: 6.1.2009
עובדות: העותרים, תושבת ישראל ובן זוגה תושב השטחים הכבושים, טענו כי הגישו כבר שנת 2001 בקשה לאיחוד משפחות, רואיינו ומסרו למשרד הפנים את כל המסמכים הדרושים אולם לא נענו על ידי משרד הפנים משרד הפנים השיב כי אין בידו עדות כלשהי לכך שהוגשה בקשה לאיחוד משפחות, והעותרים השיבו כי כל האישורים על הגשת הבקשה נמצאים בידי עורך דין שייצג אותם באותה עת.
נפסק: בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים נוכח העובדה שהעותרים לא ביססו את טענתם כי הגישו בקשה.
http://elyon1.court.gov.il/files/07/580/045/r06/07045580.r06.htm
