פסק דין מיום 25.9.08
העובדות: העותרת, מהגרת עבודה מהפיליפינים, ילידת 1963, התגוררה בישראל מאז שנת 1989. בתחילה הועסקה כאן בעבודות נקיון בשגרירות שבדיה ולאחר מכן כעובדת סיעודית. עם פטירת מעסיקתה האחרונה, אותה סעדה שנים ארוכות, ביקשה העותרת שתוענק לה אשרת קבע. משלא נענתה בקשתה, היא עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
נפסק: העתירה נדחיתה. הימנעות מהגבלת מספר הזרים בישראל עלולה לפגוע "בחוסנה של המדינה ולסכן את אופייה וצביונה", וכן מציין בית המשפט כי חששזה רלוונטי במיוחד "במדינתנו צרת הממדים". הטענות שהעלתה האגודה לזכויות האזרח, כי העותרת היא בבחינת כושי שיכול ללכת מעת שעשה את שלו, נדחו תוך שהם מוגדרים "עזות מצח וכפיות טובה", שכן איש לא מנע מן העותרת להשאר בארצה ולהקים משפחה.
http://mehagrim.googlepages.com/1708.07.pdf
העובדות: העותרת, מהגרת עבודה מהפיליפינים, ילידת 1963, התגוררה בישראל מאז שנת 1989. בתחילה הועסקה כאן בעבודות נקיון בשגרירות שבדיה ולאחר מכן כעובדת סיעודית. עם פטירת מעסיקתה האחרונה, אותה סעדה שנים ארוכות, ביקשה העותרת שתוענק לה אשרת קבע. משלא נענתה בקשתה, היא עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
נפסק: העתירה נדחיתה. הימנעות מהגבלת מספר הזרים בישראל עלולה לפגוע "בחוסנה של המדינה ולסכן את אופייה וצביונה", וכן מציין בית המשפט כי חששזה רלוונטי במיוחד "במדינתנו צרת הממדים". הטענות שהעלתה האגודה לזכויות האזרח, כי העותרת היא בבחינת כושי שיכול ללכת מעת שעשה את שלו, נדחו תוך שהם מוגדרים "עזות מצח וכפיות טובה", שכן איש לא מנע מן העותרת להשאר בארצה ולהקים משפחה.
http://mehagrim.googlepages.com/1708.07.pdf
