מועד פרסום: 14.7.2008
עובדות: המערער, אזרח ירדן שנרשם במרשם האוכלוסין הירדני בעת ביקור בשטחים הכבושים בנעוריו, נשוי למערערת, אזרחית ישראל. בקשתם להסדרת מעמדו של המערער נדחתה על ידי משרד הפנים נוכח ההגבלות הקיימות על מתן מעמדם לתושבים פלסטינים. בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה שהגישו המערערים, וקבע כי אין להסתפק בבדיקת הרישום הפורמלי במרשם האוכלוסין כאשר אדם רשום בשני מרשמי אוכלוסין, וכי יש לבדוק איזה מבין שני מקומות הרישום משקף את תשובותו האמיתית (עת"מ (י-ם) 817/07). משרד הפנים ערער על פסק הדין והגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
הוחלט: בית המשפט העליון דחה את בקשת המדינה לעיכוב ביצוע. נקבע כי מאזן הכוחות במקרה זה אינו מצדיק סטייה מן הכלל לפיו לא יעוכב ביצועו של פסק דין, וזאת במיוחד נוכח האפשרות הקיימת בידי משרד הפנים להתנות את הרישיון שיינתן למערער ולא לחדשו אם הערעור יתקבל.
http://elyon1.court.gov.il/files/08/210/016/o04/08016210.o04.htm
