פסק דין מיום 18.2.2008
העובדות: העותרת, אזרחית קולומביה בת 69, שוהה בישראל 30 שנה. העותרת גדלה ללא משפחה, לאחר שבגיל 15 יצאה מביתה ונשלחה לעבוד. בשלב מסוים החלה לעבוד אצל משפחה, ובשנת 1976 הגיעה עימם לישראל. היא עבדה אצל המשפחה 6 ימים בשבוע עוד בארצות הברית ומשכורתה נחסכה עבורה בחשבון שם. העותרת שמה מבטחה בבני הזוג כי יחסכו עבורה את משכורתה. לאחר פטירת בני הזוג (9 שנים טרם פסק הדין) הבטיחו לה ילדי בני הזוג כי יעבירו לה את סכום הכסף שנחסך עבורה בארצות הברית, אולם עד היום לא עשו כן. הוועדה הבינמשרדית למקרים הומאניטריים סירבה לבקשתה של העותרת למתן אשרה, ומכאן העתירה.
נפסק: בית המשפט אפשר לאישה להציג בפני הוועדה הבינמשרדית חוות דעת בדבר מצבה הקוגניטיבי והנפשי, ולאחר מכן תבחן הוועדה בשנית את החלטתה.
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML4.nsf/BC8757D4CE3C6A9A422573F3005563A1/$FILE/0CDB764865295230422573DA0044BEE6.html?OpenElement
