העובדות: המערער הורשע בבית המשפט המחוזי, בכך שבחודש אפריל 2002 הגיע לתחנת המשטרה בבת-ים, שם הוחזקו ארבע קורבנות סחר שהובאו לארץ על-ידי סוחרי נשים, אשר היו צפויות לגירוש. המערער יצר אצל השוטרים, בדרכי כזב, רושם כאילו הוא מכיר את אחת הנשים, ובעקבות כך הותר לו לשחרר את כל הארבע כנגד הפקדת ערובה בסכום של 20,000 ש"ח. המערער שחרר את הנשים לאחר שהציג מסמכים מזויפים, והנשים שוחררו לידיהם. מאוחר יותר מכרו אותן לסוחרי נשים. מערער על הרשעתו ועל העונש.
נפסק: הערעור נדחה.
