דו"ח מחודש יוני 2009, של הוועדה לזכויות אדם, אוניברסיטת הרווארד,שהוזמן על-ידי ה-UNHCR, המקיף 10 מדינות באזורי-מפתח של תנועת סחר בבני-אדם (איטליה, אירלנד, דרום אפריקה, ישראל, מקסיקו, נורבגיה, ניגריה, סרביה, קירגיסטאן, תאילנד). הדו"ח בוחן את יכולת הזיהוי של קורבנות הסחר בבני-אדם בכל מדינה, ואת קיומם של מנגנוני עזרה ושל אפשרויות הפנייה להגנה. הדו"ח מסכם את הקשיים המונעים זיהוי, הפנייה לעזרה ולהגנה המשותפים ברוב המדינות, ומציין את נורבגיה כדוגמא למערכת המסוגלת לזהות ולהגן על קורבנות של סחר בבני-אדם. הדו"ח מתייחס באופן מיוחד ונפרד למצבם של ילדים קורבנות סחר, ולצרכים הנדרשים לזיהויים ולהגנתם.
