במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, בית הדין הארצי לעבודה פסק כי אין להכיר בקיומם של יחסי עבודה בין קורבנות סחר בבני אדם למטרת זנות לבין סוחריהם. נקבע כי ביחסים בין נפגעות העבירה לסוחרים קיימים סממנים מובהקים של יחסי עובד-מעביד, אולם מדובר בהתקשרות הפוגעת בזכויות החוקתיות של נפגעות העבירה והמבוססת על שלילת האוטונומיה שלהן, דבר העומד בניגוד גמור לעקרונות יחסי העבודה. יחד עם זאת, נקבע כי העדרם של יחסי עבודה אינו שולל את ההכרה בקיומן של זכויות מסוימות ממשפט העבודה המגן, ולכן נפסקו למערערת שכר עבודה, פיצויי הלנת שכר, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה ופיצוי מוגבר על עוגמת נפש.
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/E6C770EFFC24CF374225764D005220FF/$FILE/236ED4FC47C1ADA44225764D002D4C96.html?OpenElement
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/E6C770EFFC24CF374225764D005220FF/$FILE/236ED4FC47C1ADA44225764D002D4C96.html?OpenElement
