מועד פרסום:25.5.2009
עובדות: לעותרת ניתן רישיון ישיבה ארעי (א/5), שהוארך מפעם לפעם במשך 6 שנים, בשל נישואיה לאזרח ישראל, אולם משרד הפנים סירב להאריכו בשל "התרשמות שלילית מקשר הנישואין".
נפסק: בית המשפט קיבל את העתירה והורה למשרד הפנים לקיים שימוע נוסף בשל הפגמים שנפלו בהליך השימוע ובקבלת ההחלטה. בין השאר נקבע כי משרד הפנים לא הציג ראיות מספיקות על מנת שרשות מינהלית סבירה תסיק שאין מדובר בנישואין כנים. היה על משרד הפנים לערוך שימוע בו יציג בפני העותרים את הראיות המעידות לטענתו על כך שהנישואין אינם כנים, לאפשר לעותרים להתייחס לטענות ולאפשר להם להביא ראיות נגדיות. פסק הדין עומד על ההבחנה הקיימת בפסיקה בין "נישואין פיקטיביים", שבהם בני הזוג כלל אינם מתכוונים לקיים חיי נישואין ושכל מטרתם היא להשיג זכויות שמעניק החוק והמצדיקים דחיית בקשה למעמד בישראל, לבין "נישואי תועלת", הנעשים למטרת נישואין כשהמניע מאחוריהם הוא קבלת זכות.
