מועד פרסום: 24.3.2009
עובדות: העותרת, אזרחית הפיליפינים, טענה לאחר מעצרה בגין שהייה שלא כדין כי היא מנהלת מערכת יחסים זוגית עם אזרח ישראלי. לאחר הגשת העתירה משרד הפנים אפשר לעותרת ולבן זוגה להגיש בקשה להסדרת מעמדה, והחליט לדחות את הבקשה לאחר שנערך לעותרים שימוע, בעקבות מספר סתירות בדברי העותרים, שהעלו את החשד כי הם אינם בני זוג. העותרים טענו כי משרד הפנים נתן משקל מופרז לסתירות שהתגלו בדברי העותרים ולא נתן את המשקל הראוי לראיות שהוגשו למשרד הפנים, תצהירים של קרובי משפחה ומכרים המעידים כי השניים הם בני זוג.
נפסק: בית המשפט לעניינים מינהליים פסק כי במקום שבו לא הוכח וגם לא נטען כי שיקולי משרד הפנים הונעו ממניעים זרים, בלתי חוקיים או שרירותיים, אין מקום כי בית המשפט יתערב בהחלטה, המצויה בתחום סמכותו, להעניק משקל רב יותר לראיות מסוימות ולא לראיות אחרות.
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/7955787624A6526A422575830065CC35/$FILE/E38A3F2FC352BC4C42257583003565E3.html?OpenElement
