מועד פרסום: 10.12.2008
עובדות: העותרת, תושבת קבע בישראל, העותר, תושב השטחים הכבושים, וילדיהם הקטינים ביקשו ממשרד הפנים לרשום את הילדים במרשם האוכלוסין הישראלי ולהחיל על העותר את ההליך המדורג להסדרת מעמדם של בני זוגם של ישראלים. משרד הפנים דחה את הבקשה בטענה כי על העותרת, המזמינה, להראות כי מרכז חייה בשנתיים שלפני הגשת הבקשה היה בישראל, בעוד העותרים מתגוררים בשטחים הכבושים.
נפסק: באשר לרישום הילדים במרשם האוכלוסין והקניית מעמד קבע, בית המשפט לעניינים מינהליים קבע כי הדרישה כי בטרם מתן מעמד קבע לילדים על ההורה להצביע על כך שמרכז חייו הוא בישראל מזה שנתיים לפחות היא סבירה. אולם, נפסק, בתקופת הביניים עד שימלאו שנתיים להעתקת מרכז החיים בישראל, לא די במתן אישורי מת"ק לילדים, ויש חובה ליתן לילדים רישיון לישיבה ארעית (א/5). באשר לבקשה להסדרת מעמדו של העותר בהתאם להליך המדורג, נפסק כי משרד הפנים אינו רשאי לדרוש מבני זוג להוכיח כי מרכז חייו של בן הזוג המזמין הוא בישראל ובאותו הזמן לא לתת לבן הזוג המוזמן היתרים לשהות בישראל, משום שהדרישה גוזרת על בני הזוג לבחור בין פרידה בת שנתיים לשהייה שלא כדין של בן הזוג המוזמן. לפיכך נקבע כי בתקופת הביניים שעד לקיום מרכז חיים בישראל של בן הזוג המזמין, יש לתת לבן הזוג המוזמן היתרי מת"ק לשהייה בישראל.
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/C5D3526E6261B4F24225751B0055F337/$FILE/C5C8A9946DFE9218422575180029CE36.html?OpenElement
